פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ט
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט | צעקה והתרעה על צרות[עריכה]
כנזכר לעיל, המשנה אומרת שמותר להתריע על הצרות, והגמרא ביארה שמדובר בהתרעה בפה (עננו) ורבי יוסי אוסר להתריע לצעקה ומתיר רק לעזרה.
◄ רמב"ם, סמ"ג, סמ"ק, רי"ו וטור (סימן תקעו): הלכה כת"ק, ומותר לזעוק בפה על אותם צרות, ולהתריע בשופרות בשביל שיבואו לעזור.
☜ שו"ע: אין להתריע ולתקוע על שום צרה, חוץ מצרת המזונות[1], וכן עיר שהקיפוה גוים וספינה המיטרפת בים, או יחיד הנרדף מפני רוח רעה, שמותר לזעוק בפה. ומותר לתקוע כדי שיבואו לעזור.
◄ רש"י וטור (כאן): הלכה כרבי יוסי.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ על פי הגמרא בבא בתרא בדף צא (טור בסימן תקעו).