פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצב א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:20, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רצב א


סעיף א | קריאת התורה[עריכה]

הגמרא במגילה אומרת (כא.) שעזרא תיקן שיקראו בשני וחמישי ובשבת במנחה עשרה פסוקים מהפרשה הבאה. ונחלקו התנאים האם קוראים וממשיכים כל פעם ממקום שהפסיקו או שקוראים את הפסוקים שבתחילת הפרשה הבאה, וכך נפסקה ההלכה.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

רמ"א: אומרים אשרי ובא לציון ואומרים 'ואני תפילתי' (ע"פ דברי המדרש[1]).

  1. אמירת 'אשרי' 'ובא לציון' במנחה היא במקום מה שלא אמרו בשחרית, שלא רצו להאריך שם עוד (כלבו).

  2. ביו"ט לא אומרים 'ואני תפילתי' כי אין בו קריאת התורה. אמנם יחיד בשבת אומרו, אפילו שאינו קורא בתורה, וכן במקום שאין להם ספר תורה. ויאמרו אותו לפני הקדיש כדי שלא יהיה הפסק בין הקדיש לשמונה עשרה (משנ"ב).

  3. אין אומרים קדיש אחרי קריאת התורה של מנחה כיוון שלפני תפילת עמידה אומרים ואין במה להפסיק בניהם ('יהללו' 'ומזמור לדוד' אינם הפסק), מה שאין כן בשחרית שיש 'אשרי' (והפטרה[2]) באמצע (משנ"ב).

יו"ט שחל בשבת

רוקח: כיוון שללא שבת לא היו קוראים בתורה ביו"ט (כי עזרא לא תיקן קריאה ביו"ט), אם חל יו"ט בשבת קוראים מפסוקי שבת הבאה ולא מפסוקי היו"ט.

☜ כך פוסק שו"ע.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הטור כותב שבספרד נהגו לכפול את הפסוק ובאשכנז לא.
  2. ע"פ דברי הבית יוסף. ע"ש.