פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שב ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:25, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שב ד


סעיף ד | שימוש במכבש[עריכה]

המשנה אומרת (קמא.) שמכבש של בעלי בתים מותר להתירו אך לא לכבוש בו (כיוון שעושה לצורך חול. (רש"י)) ושל אומנין לא יגע בו כל עיקר. ורבי יהודה מתיר לשמוט את הבגד מתוכו אם היה מותר מערב שבת.

רבינו ירוחם וטור: אין מחלוקת בין ת"ק לרבי יהודה, ולכו"ע מותר להוציא בגד ממכבש פתוח.

רמב"ם: ת"ק חולק על רבי יהודה, ואין הלכה כרבי יהודה. לכן אסור להוציא גם אם המכבש פתוח מעט[1].

⤶ עוד נחלקו הראשונים בטעם האיסור בהתרת מכבש:

רמב"ם: מוקצה מחמת חסרון כיס.

רש"י וטור: דומה לסותר.

☜ כך כותב שו"ע.

  1. מכבש פתוח מעט:

◄ מג"א (בשם המגיד משנה): אסור.

◄ אליה רבה ושו"ע לפי הגר"א: מותר.

⤶ ואם המכבש פתוח לגמרי, כותב רעק"א שלכו"ע מותר[2] (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]

  1. מדברי הבית יוסף נראה שצידד כדברי הרמב"ם. לפי זה אין חילוק אם המכבש פתוח מעט או לא. אך לדינא הגר"א נקט שדעת השו"ע להתיר מכבש הפתוח מעט משום שכתב שטעם האיסור הוא שדומה לסתירה. ואם כך לדינא השו"ע יתיר פתוח מעט, ולא כרמב"ם שאסר [והדבר מסתבר שהרמב"ם אוסר משום שלדעתו טעם האיסור הוא מוקצה].
  2. רעק"א מבאר שאם הוא סגור- לכו"ע אסור. ואם הוא פתוח לגמרי- מותר כיוון שכל החשש הוא רק שמא יבוא לפתוח בשבת דהוי טלטול מהצד לצורך דבר המותר, ורק בפתוח מעט נחלקו ר"י ות"ק.