פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:27, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שג


סעיף כז | סירוק שיער בשבת[עריכה]

להלכה קיימא לן (כב. צה.) כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר. המשנה בנזיר (מב.) אומרת שלנזיר מותר לחוף ולפספס (להפריד השערות ולהחליקן) אבל אסור לסרוק שערו.

רש"י, רא"ש וכלבו: אסור לסרק שיער בשבת משום שזה פסיק רישיה שיתלוש שערות.

⤶ הראשונים נחלקו האם פסיק רישה דלא ניחא ליה מותר או אסור, לדעת הערוך מותר ולדעת תוספות אסור מדרבנן. נחלקו הראשונים האם לדעת הערוך יהיה מותר להסתרק בשבת:

יש אומרים בבית יוסף: לדעת הערוך מותר לסרק שיער בשבת כי לא ניחא ליה בתלישת השערות.

רבינו ירוחם ובית יוסף: ודאי שתלישת השערות נוחה לאדם, כי זה חלק מהחלקת וייפוי השיער ואסור לכו"ע (והוכיח הבית יוסף שאסור להסתרק בשבת מדברי הסמ"ג וסמ"ק וריב"ש שאסרו לאשה הצריכה לטבול במוצאי שבת להסתרק בשבת[1]).

☜ שו"ע: אסור להסתרק בשבת כי אי אפשר שלא יתלשו שערות. רמ"א: ומותר לחוף ולפספס ביד.

  1. כל מי שמסרק שערו נחשב כמי שמתכוון להשיר שערותיו. ונפקא מינה בשבת שאסור אפילו במסרק רך[2], אלא אם כן מתכוון במפורש שלא להשיר שערות (משנ"ב).

  2. הרמב"ם מבאר שפספוס וחפיפה (המותרים) היינו חפיפה בידו על השער וכן לחכוך בשערות ראשו בצפרניו, ואם נפל שיער אין איסור מאחר ואינו מתכוון (משנ"ב).

  3. נחלקו הראשונים האם תלישת שערות היא מלאכה שאינה צריך לגופה (לריב"ש הוי מלאכה הצריכה לגופה משום שכך עשו במשכן לתקן העורות מהשערות שיש בהם, ולתוספות הדבר תלוי במחלוקת) ומכל מקום לכו"ע יש בזה איסור (שער הציון).

  4. אפשר לתקן מעט שערו בכלי העשוי משערות חזיר, וצריך שיהיה מיוחד לשבת, שלא היה כעובדין דחול. אך מסרק שעשוי משערות חזיר אסור (משנ"ב).

  5. הגמרא אומרת שפוסקת אסורה משום שבות, שדומה לבניין. רש"י מבאר שמתקנת שערה בידיה או במסרק. ומבאר הריב"ש שאין הכוונה להסתרקות אלא להעברת המסרק על גבי שיער סרוק יפה (שאין בו חשש תולש) כדי להשכיבו. וזה נאסר משום שדומה לבונה. אך אם אין חשש זה נראה מדברי הריב"ש שאין איסור להשכיב שיער סרוק יפה (ביה"ל).



הערות שוליים[עריכה]

  1. קצת קשה איך הוכיח הבית יוסף נגד מי שרצה להתיר בדעת הערוך, כיוון שמניין שהערוך לא יתיר באמת להסתרק וכל הראשונים שאסרו סוברים שפסיק רישה דלא ניחא ליה אסור.
  2. ובאור לציון (מג, ג) כתב שלא אסרו אלא במסרק משערות חזיר, שעם זאת ששערותיו רכות, אי אפשר שלא יתלוש שערות. אך מסרק העשוי משערות רכות יותר משיער חזיר מותר. ובכזה מסרק אין צורך בייחוד לשבת בדווקא.