פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שה ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:28, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שה ז


סעיף ז | חמור במרדעת[עריכה]

המשנה אומרת (נב:) שמותר לחמור לצאת במרדעת. ושמואל מסייג שדווקא אם קשורה לו מערב שבת. בירושלמי (ה, ב) איתא שהאיסור לקשור מרדעת על חמור בשבת הוא משום שמשתמש בכך בבעלי חיים (כך כתבו הרא"ש והמגיד משנה בשם הרשב"א).

סמ"ג וטור: שאר הבהמות אסורות לצאת במרדעת אפילו קשורה, ורק חמור, שהגמרא אומרת (נג.) שקר לו אפילו בקיץ, הותר.

☜ שו"ע: מותר להוציא חמור במרדעת, אם קשרה מערב שבת, ושאר בהמות אסורות.

⤶ הטעם: כשקשר מערב שבת גילה דעתו שרוצה שתהיה לחמור למלבוש (רש"י[1]).

חמור באוכף

נחלקו ת"ק ורשב"ג האם מותר לחמור לצאת באוכף. ת"ק אוסר ורשב"ג מתיר.

רי"ף, רא"ש , רמב"ם וטור: הלכה כת"ק שאסור.

☜ כך פוסק שו"ע.

⤶ אוכף נאסר כי הוא מועיל רק למקום שהוא מונח עליו, ואליו מרדעת מועילה לכל הגוף ולכן הותרה (משנ"ב[2]).

הערות שוליים[עריכה]

  1. ותוספות ביארו שכשקושר מערב שבת אינו נראה כמי שרוצה להוציא את המרדעת ולא כמי שרוצה להוליכה למקום רחוק (שער הציון).
  2. וקשה, וכי אסור לצאת עם בגד שמחמם רק חלק מגוף האדם? ייתכן לבאר שבבהמה יש חשש שבגד כזה, שיעילותו נמוכה, שהאדם יבוא להורידו, או שביחס לבהמה תועלת נמוכה כזו נחשבת למשוי.