פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שו ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:28, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שו ג


סעיף ג | החשכה על התחום לדבר מצווה[עריכה]

המשנה מתירה (קנא.) להחשיך על התחום לצורך מצווה בשבת, כמו להביא ארון ותכריכין למת או להביא צרכי כלה.

הברייתא מוסיפה שמותר לומר לחברו שיילך ויביא את צרכי המצווה, ואם לא מצא במקום פלוני יביא ממקום אלמוני, וכן אם לא מצא במנה יביא במאתיים. ורבי יוסי ברבי יהודה אומר שיקפיד לא לומר בפירוש סכום מקח.

רש"י ורמב"ן: ת"ק וריב"י נחלקו האם מותר להזכיר סכום כסף או לא, והלכה כת"ק.

רמב"ם וטור: ת"ק וריב"י לא נחלקו, אלא ת"ק התיר לומר שיקנה בסכום כל שהוא וריב"י אסר לומר לחברו שלא יוסיף מעל סכום מסוים (מגיד משנה). או שריב"י אסר לומר שישלים לו את הסכום כדי שיהיה חייב לו סכום עגול[1] (ר"ן).

☜ שו"ע: מותר להחשיך על התחום לצרכי מצווה[2], וכן לומר לחברו ללכת למחר ואם לא מצא יילך למקום אחר, או אם לא מצא במנה ייקח במאתיים. ורק לא יאמר סכום מקח ולא יבקש מהמוכר לתת לו בעוד שתים אם לקח בשמונה כדי שיהיה חייב לו עשר.

  1. החידוש שמותר לומר לחברו היינו שמותר לומר לחברו שיילך ויקנה צרכי מצווה. אבל סתם לומר לחברו שיילך מותר אפילו לדבר רשות כדאיתא בסימן שז, ח (משנ"ב).

  2. טעם האיסור להזכיר סכום מקח או שישלים לו את הסכום, משום שאין בזה צורך למצווה, אלא רק הצלת ממונו (משנ"ב).

  3. אסור לומר לחברו ללכת בו ביום לצרכי מצווה, ורק למחר מותר (משנ"ב).

אמירה אסורה לצורך מצווה בשבת עצמה

מרדכי: אם אי אפשר אחרת, מותר אפילו לקצוץ דמים בשבת עצמה עבור צרכי מצווה.

ר"ן ומגיד משנה: אסור לדבר על איסורים לצורך מצווה שיעשו בשבת עצמה (וכל מה שהתירו היה רק מעשים שיעשו לאחר השבת), ולכן אסור לומר לגוי, אפילו מערב שבת וכל שכן בשבת, שיעשה מלאכות בשבת לצורך מצווה.

☜ רמ"א: יש מתירים להזכיר סכום מקח בשבת עצמה אם אי אפשר אחרת. ויש אוסרים אפילו אם אי אפשר. (וכך פוסק שו"ע כאן וכן בסעיף ו' (ע"פ המשנ"ב)).

⤶ אפילו על ידי גוי אסור בשבת עצמה (ביה"ל).

הערות שוליים[עריכה]

  1. כמו למשל אם קנה ממנו בשמונה, לא יאמר לו שייתן לו בעוד שתים כדי שיהיה חייב לו עשר (שו"ע).
  2. לעשות צרכי כלה או צרכי המת להביא לו ארון ותכריכין (שו"ע) והחידוש שמותר להחשיך על עשיית צרכי המצווה, אך על הבאתם אין כל חידוש שמותר להחשיך (משנ"ב על פי הגמרא).