פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שו ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:29, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שו ז


סעיף ז | מדידה של מצווה[עריכה]

המשנה אומרת (קנז.-קנז:) שאין למדוד בשבת, אך מדידת מצווה מותרת, כגון מדידה לבדוק אם יש במצווה ארבעים סאה.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

היה מנהג בזמן הראשון שאם לאדם היה כאב ראשון, שהיו אומרים לחש תוך כדי מדידת אזורו שלוש פעמים שלוש אמות. נחלקו הראשונים האם יש אסור לעשות כך משום מדידה בשבת או מותר:

ראבי"ה, מהר"ם, מרדכי והגהות מימוניות: מותר (או משום שהוא מתעסק אצל המדידה, או משום שזו כמדידת מצווה).

☜ כך פוסק שו"ע (שכן רפואת הגוף זו מצווה, ואין בזה משום שחיקת סממנים כיוון שאין בזה רפואה ממשית (אליה רבה)).

הרב משה כהן: אסור (משום מדידה).

  1. למרות ששבות אסורה גם במקום מצווה, כיוון שאיסור מדידה הוא רק משום עובדין דחול- התירו (משנ"ב).

  2. כל מדידה ששייכת בדיני תורה (כמו לבדוק אם יש פותח טפח והטומאה עוברת או לא) מותרת, משום שאינה נראית כעובדין דחול. וכן מדידה של ביטול בשישים מותרת, שכן היא מדידה להתלמד ולא הוי עובדין דחול (פרי מגדים).