פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז ט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:30, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שז ט


סעיף ט | החשכה לדבר שבתוך התחום[עריכה]

מגיד משנה בשם תוספות, רמב"ן ורשב"א (וכך משמע ברמב"ם): מותר להחשיך על דבר שנמצא בתוך התחום, כיוון שלא מינכר מילתא שמחשיך בשביל הדבר האסור (שכל האיסור הוא רק אם מינכר מילתא).

☜ וכך פוסק שו"ע.

  1. אסור לעמוד בסמיכות לגינה שרוצה לקטוף ממנה פירות, כיוון שניכר שהוא מחשיך בשביל דבר אסור (משנ"ב). (לדעת המג"א יש בזה איסור עצמי של 'ממצוא חפציך', ולדעת הרב המגיד אסור רק מצד חשד).
  2. כל האיסור להחשיך בסוף התחום הוא רק אם באמת כוונתו להחשיך בשביל דבר אסור, אך אם כוונתו להחשיך כדי שיוכל ללכת במהרה במוצאי שבת, מותר (משנ"ב).