פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שח ח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:31, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שח ח


סעיף ח | דלתות שהתפרקו[עריכה]

המשנה (קכב:) אומרת (ע"פ ביאור הגמרא) שמותר לטלטל דלתות הכלים שהתפרקו בין בשבת ובין בחול, אבל דלתות הבית אסורות בטלטול כיוון שאינן מן המוכן[1].

☜ טור ושו"ע: מותר לטלטל דלתות כלים שהתפרקו בין אם התפרקו בשבת ובין ביום חול.

⤶ כיוון שכיסוי הכלי ראוי להתחבר חזרה לכלי עדיין תורת כלי עליו, אפילו שאינו ראוי לשום מלאכה, ומותר אפילו מחמה לצל (ט"ז).

  1. לא צריך שהכלי יהיה ראוי לשימוש, אלא עצם זה שמיועד להחזירו מחשיבו לכלי (משנ"ב[2]).

  2. דלתות הבית או החלונות אסורים בטלטול כשנתפרקו, אפילו אם ניתן להשתמש בהם, כיוון שעשויים להתחבר חזרה לבית. ודלת לול של תרנגולים דינה כדלתות הבתים (משנ"ב).

  3. כלי שהיה מוקצה בשבת ונשבר, נשאר עדיין באיסורו (מג"א). לכן מוקצה מחמת חסרון כיס שנשבר בשבת ולא מקפיד עליו עוד, נשאר באיסורו הראשון (משנ"ב).

[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. רש"י מבאר שההבדל בין דלת של בית לדלת של כלי, שדלת של בית איננה כלי לעומת דלת של כלים שאגב אביה גם היא נחשבת כלי. לעומתו, הרמב"ם מבאר שדלת של בית נחשבת לכלי, אלא כיוון שהיא מיוחדת רק לשימוש פתיחה וסגירה היא מוקצה, בשונה מדלתות כלים שמיועדות לעוד שימושים. (יוצא מדברי הרמב"ם שדלת שכל ייעודה הוא לעמוד במקומה ולהסתובב על ציר,, אינה נחשבת לכלי ואסורה בטלטול אפילו לצורך גופו ומקומו).
  2. אך האגרות משה (ה, כב, כ) והשש"כ (טו הע' רלה, ע"פ מאירי) כתבו שצריך שיהיה ראוי לשימוש.

    נפק"מ לגבי כפתור שנפל מבגד ועתידים להחזירו, למשנ"ב מותר ולאג"מ אסור. (ודע שיש אחרונים שהסכימו לדברי המשנ"ב, יביע אומר (ז, או"ח לז, ד) מנוחת אהבה (א, יב, מ)).