פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שח י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י | כיסוי הכלים[עריכה]
נחלקו ת"ק ורבי יוסי (משנה בדף קכו:) לגבי טלטול של כיסוי הכלים. ת"קמתיר לטלטל כיוסיי כלים והוא שיהיה להם בית יד, ורבי יוסי סובר שלא צריך בית יד. בכל מקרה צריך שיהיה תורת כלי על הכיסוי.
הגמרא מבארת שבכלי שנבנה בקרקע לכו"ע צריך שיהיה בית יד לכיסוי, וכלי שאינו מחובר לקרקע לכו"ע לא צריך בית יד. ונחלקו רק בכלי שחיברו בקרקע, ת"ק גוזר משום כלי שנבנה בקרקע ומצריך בית יד, ורבי יוסי אינו גוזר.
רבינא פוסק (מח:) שמטלטלים כיסוי תנור למרות שאין לו בית אחיזה כדעת רבי אליעזר בן יעקב (שסבר כרבי יוסי).
◄ רי"ף (לפירוש הרא"ש[1]), רא"ש וטור: הלכה כרבי יוסי (ולא צריך בית יד).
◄ רי"ף (לפירוש הר"ן), רמב"ם ורשב"א: הלכה כת"ק, אלא שכלי המכוסה כולו בקרקע, דומה לקרקע וצריך בית אחיזה (כת"ק), וכלי המחובר לקרקע ודומה לכלי לא צריך בית אחיזה (כרבי יוסי).
☜ כך פוסק שו"ע.
אפילו אם תיקן את מכסה הבור כך שמוכחא מילתא שהוא עומד לכסות בו את הבור, כיוון שאין לו בית יד אסור, דהוי כבונה או סותר (משנ"ב).
◄ מג"א, לבושי שרד ודרך החיים (וכן מוכח מהרמב"ם והר"ן): כיוון שאסור לכסות עם הדלתות (באופן האסור כנ"ל) אסור גם לטלטל אותן, אפילו אם הוציאו אותם מהבור בערב שבת (עיין הערה לאיזה סוג מוקצה הם שייכים[2]).
◄ פרי מגדים: למרות שאסור לכסות, מותר לטלטל[3].
אם יש לכיסוי בית אחיזה אין צורך יותר שיהיה עליו תורת כלי (לדעת השו"ע שפסק כתוספות שלא צריך שיהיה ראוי לעוד שימושים). (גר"א בביה"ל).
❖ תורת כלי[עריכה]
הגמרא מזכירה שצריך שיהיה תורת כלי על כיסויי הכלים.
◄ רש"י: תורת כלי היינו שהכיסוי ראוי לשימוש במלאכה אחרת.
◄ תוספות, רא"ש והרב המגיד: הכוונה שתיקנו וייחדו לכיסוי הכלי[4].
☜ שו"ע: צריך תיקון והכנה, או שהשתמש בהם מבעוד יום[5].
⤶ אף ייחוד בעלמא מספיק (תוספת שבת).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הראשונים התקשו בדברי הרי"ף כיוון שהוא הביא את דברי רבינא שהתיר לטלטל כיסוי של תנור למרות שאין בו בית אחיזה. בגלל זה הרא"ש מתקן את הגירסא בדברי הרי"ף. והר"ן חידש חילוק בדברי הרי"ף כמובא למעלה.
- ↑
דינם כדין מוקצה מחמת גופו. ולמרות שיש עליהם תורת כלי, כיוון שהן מיועדות לסגירה ופתיחה (שאלו פעולות אסורות) חז"ל אסרו את השימוש בהם בכל אופן שמא יעשה בהם איסור. ועיין בהערה הבאה להרחבה בזה.
- ↑ קיצור דברי הביה"ל: מוכח מהגמרא ומהרמב"ם שאסור לטלטל דלת בור ודות למרות שיש עליה תורת כלי, וכדברי המג"א (אך עיין חזו"א מו, ג). וצ"ל שהפמ"ג התקשה מדוע אסור לטלטלה אם יש עליה תורת כלי. וביאר הביה"ל שהרמב"ם אסר כיוון שהן מיועדות להתחבר לקרקע ואסורות למרות שיש עליהן תורת כלי. לאחר מכן הביא את המגיד משנה שהביא שלדעת רש"י אין תורת כלי על דלתות הבית, ומשמע מזה שאם היה תורת כלי עליהן היה מותר לטלטלם (ויישב בדוחק את סוגיית הגמרא שנראה ממנה שלא כך). [ונראה שכוונת הביה"ל לומר שהפרי מגדים מסתמך בדבריו על דברי רש"י]. וגם בזה עיין חזו"א (מו, ג) שחלק וביאר שגם רש"י מסכים לדברי הרמב"ם (וכתב שדברי המגיד משנה סתומים מאיתנו).
- ↑ התוספות הקשה על רש"י שפשוט שאם יש לכיסוי הכלי עוד שימושים פשוט שמותר לטלטלו. נלע"ד ליישב שלדעת רש"י הדיון בגמרא הוא מצד בונה ולא מצד טלטול מוקצה, ולכן יש חידוש לומר שרק אם יש לכיסוי עוד שימושים מותר לכסות בו. אבל תוספות למד שהדיון בגמרא הוא משום מוקצה בכיסוי, ואם כך פשיטא שאם יש לכיסוי הכלי עוד שימושים שמותר לטלטלו. לפי זה צריך לומר שרש"י למד שדברי הגמרא: 'והוא שיש תורת כלי עליהם' מוסבים רק על כלים המחוברים בקרקע (שבהם שייך איסור בונה), אבל בכלים שאינם מחוברים לקרקע, גם אם אין תורת כלי עליהם מותר לטלטלם, שהרי לא שייך בהם איסור בונה כלל. ואילו לדעת תוספות 'והוא שיש תורת כלי עליהם' מוסב גם על כלים שאינם מחוברים בקרקע, שמותר לטלטלם רק אם יש תורת כלי עליהם. וב"ה ראיתי שכך יישב במהרש"א בשם הרא"ש.
- ↑ מפשט דברי השו"ע נראה שרק שימוש או מעשה מועיל, אבל מחשבה לא תועיל (וכדעת הי"א המובא בסעיף כד לעניין תחבושות). (וכך כתב בהערות איש מצליח, ולא כמשנ"ב כאן) וקשה מסעיף כד ששו"ע היקל גם במחשבה. ונלע"ד ליישב שבסעיף כד הראשונים נחלקו נקודתית: האם תחבושות זה דבר שמוכחא מילתא על פי מחשבתו או לא. אך דבר שלא מוכחא מילתא על פי מחשבתו, כמו מכסה בור שאין לו בית יד, לכו"ע צריך דווקא מעשה או שימוש. על כן במכסה בור צריך מעשה או שימוש דווקא, ולכן החמיר כאן השו"ע, לעומת סעיף כד שהקל.