פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שט ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | כלכלה מלאה פירות[עריכה]
הגמרא (שם) מתקשה בדברי המשנה מדוע התירה לטלטל כלכלה שיש בתוכה אבן, הרי זה בסיס לדבר האסור. רבי יוחנן מתרץ שמדובר על כלכלה מלאה פירות (וכך היא בסיס לדבר המותר והאסור). מקשה הגמרא: וינער את הפירות מתוך הכלכלה. משיבה הגמרא: מדובר בפירות שימאסו אם ינער אותם. ושוב מקשה הגמרא מדוע לא ינער את האבן מתוך הפירות, (ולמסקנה ביארה שהאבן נעשתה כדופן לכלכלה).
◄ ר"ן: אם הכלכלה עם חור והאבן משלימה אותה, מותר לטלטלה. אך אם הכלכלה שלמה, אסור לטלטל את הכלכלה בכל מקרה.
◄ רמב"ם וטור: כלכלה שלמה שיש בתוכה פירות שימאסו אם יפלו- מותר לטלטלה. (הרמב"ם לא גרס את הקושיא האחרונה בגמרא ושני התירוצים בגמרא[1] נכונים למסקנה (מגיד משנה)). אבל אם לא ימאסו אסור לטלטלה אלא ינער את הפירות והאבן מתוכה.
⤶ בית יוסף: משמע בגמרא שאם צריך את מקום הכלכלה מותר לטלטלה בכל אופן.
☜ שו"ע: כלכלה עם פירות שימאסו בנפילה, יטול אותה כמות שהיא. ובפירות שאינם נמאסים ינער אותם ואת האבן[2]*. ואם צריך למקום הכלכלה מותר לטלטל את הכלכלה בכל מקרה.
לא הצריכו את האדם להוציא את הפירות בידו ולהשאיר את האבן בתוך הכלכלה כיוון שיש חשש שמא הפירות יפלו מידיו ויפסדו (משנ"ב).
כאשר מנער את הפירות יכול לשוב וללקט אותם לתוך הכלכלה, אך צריך להזהר שלא יתפזרו אילך ואילך משום שאז אסור ללקטם משום עובדין דחול, כמבואר בסימן שלה, ה (תוספת שבת).
אם יכול לנער את האבן לבדה, חייב לנער (משנ"ב על פי סימן שי, ח ברמ"א).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ א. התירוץ שמדובר בכלכלה מלאה בפירות שימאסו. ב. התירוץ שמדובר בכלכלה עם חור והאבן משמשת כדופן.
- ↑ * יש לדון אם מותר מערב שבת להניח דבר מוקצה בתוך תיק שיש בו דברי היתר, כך שלא יהיה אפשר לנער את המוקצה מתוך התיק בשבת (כגון שידביק עליו סלוטייפ, שאסור להורידו בשבת), וכך יוכל לטלטלו כדין בסיס לדבר מותר והאסור. וראיתי מורי הוראה שמתירים לעשות כן. ולע"ד צ"ע.