פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטו ב
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | תוספות על אוהל עראי[עריכה]
הגמרא בעירובין (קב.) אומרת שמוטות הספינה המתוחים מצד לצד הספינה (בצורת כיפה), אם כל מוט רחב טפח, מותר לפרוס מחצלות וסדינים בניהם, כיוון שזו רק תוספת על אוהל עראי, ואם אין טפח אסור. אמנם אם אין שלושה טפחים בין עמוד לעמוד, הוי לבוד ונחשב לאוהל.
וכן בהמשך הגמרא רב התיר לרב הונא לפרוס מחצלות נגד הקור והחום בשביל בהמותיו אם שייר במחצלת רוחב טפח מערב שבת.
כך פוסקים רי"ף, רא"ש ☜ ושו"ע.
⤶ כל זה אינו אוהל קבע משום שנעשה רק לזמן מועט (משנ"ב).
הוא הדין שמותר לפרוס סדין על עגלה אם יש לה חישוקים העשויים מעליה מבעוד יום (משנ"ב).
מספיק שאפילו אחד מהעצים יהיה ברוחב טפח כדי להתיר פריסת אוהל, וכן בדין לבוד, שאפילו אם במקום אחד העצים קרובים זה לזה שלושה טפחים מותר (משנ"ב).
❖ מחצלת מגולגלת[עריכה]
◄ רש"י (ע”פ ביאור תוספות): רוחב גלגול המחצלת נחשב כרוחב טפח שממנו מותר להמשיך לפרוס אוהל נוסף.
◄ תוספות, ריטב"א ורש"י (ע"פ ריטב"א, ב"ח וגר"א): רוחב הגלגול אינו נחשב התחלת האוהל אלא אם כן פרס טפח מהמחצלת מערב שבת.
☜ כך פוסק שו"ע.
א. לתת מחצלת מגולגלת כאוהל:
◄לדעת ט"ז ועולת שבת: יש לחשוש לשיטת רש"י (בביאור תוספות) ואין להניח מחצלת מגולגלת בשביל להאהיל.
◄לדעת אליה רבה וגר"א: רש"י סובר כדעת השו"ע, ומותר לכו"ע.
◄ לדעת מאמ"ר וחיי אדם (וייתכן שלשיטתם גם הגר"א): לכו"ע אסור להניח את המחצלת כאוהל. (כיוון שרק אם לא נראה כאוהל אין הגלגול נחשב כתחילת הפריסה, אבל לתת את הגלגול על מקום אחר הדבר נראה כאוהל, ואסור מדינא).