פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטו ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | בניית אוהל עראי בשינוי[עריכה]
הקדמה לסעיף:
אוהל עראי שנעשה לצורך חמה או צל אסור לבנות את הגג, אפילו ללא מחיצות[1]*. אוהל עראי שלא נעשה לצורך מה שתחתיו (כגון: מיטה) אסרו חכמים רק אם בונה גם את המחיצות. אך אם משנה את סדר הבנייה מותר (על פי המשנ"ב).
הגמרא בביצה (לב:) אומרת שאסור לבנות מיטה בדרך הרגילה אלא צריך להניח את קרש המיטה ואז לשים את הרגלים, שאל"כ הדבר נראה כעושה אוהל.
◄ רש"י, אור זרוע וריב”א: אין הלכה כך כיוון שזה דבר שאינו מתכוון, וקיי"ל כרבי שמעון שלא מתכוון מותר.
◄ תוספות, רא"ש, רי"ף, רמב"ם וטור: גם רבי שמעון מודה שאסור כיוון שהוא מתכוון למה שעושה הגם שלא מתכוון לבניין ממש, והוי כמעשה אחד. וצריך לשנות את הסדר לכו"ע.
☜ שו"ע: מיטה שמעמידים אותה, אסור להניחה כסדר אלא צריך לשנות, להעמיד קודם את המיטה באויר, ואחר כך את הרגלים.
⤶ ואם המחיצות עמדו כבר, מותר להניח עליהם את הקרש (אא"כ הוא רחב הרבה שלדעת המג"א הדבר אסור) (משנ"ב (ועיין בהמשך הסעיף)).
❖ באיזה אופן יש צורך לשנות[2][עריכה]
◄רשב"א, ר"ן ומגיד משנה: אם משתמש באויר שתחתיו, אסור אפילו אם אין מחיצות וצריך לשנות.
☜ ראוי לחוש לדעת הרשב"א, אם לא בשעת הדחק (ביה"ל).
◄תוספות, רא"ש, סמ"ק הגהות מימוניות וטור: רגלים של המיטות שלנו וכן רגלי השולחן שלנו מותר לסדרם כסדר ולא בשינוי (כיוון שרק אם יש מחיצות וגם משתמש בחלל[3] אסור).
☜ כך פוסק שו"ע[4].
⤶ נחלקו האחרונים בדעת השו"ע כאשר יש מחיצות אבל אינו משתמש בפועל בחלל, אלא הוא רק ראוי לשימוש:
◄ ט"ז: אם יש מחיצות שראוי להשתמש תחתם- אסור. במיטה- שתים, ובשולחן - ארבע.
◄ אליה רבה וגר"ז: גם בשולחן עם ארבע מחיצות אפשר להקל כיוון שאינו משמש כלום תחתיו.
⤶ לדינא: ראוי לחשוש ולשנות בסדר הבנייה אם יש ארבע מחיצות בשולחן או שתיים במיטה, אם ראוי לשימוש מתחתיו (משנ"ב כט"ז).
המחיצות צריכות להגיע סמוך לארץ, ואם הם סמוכות לארץ פחות מג' טפחים, אמרינן לבוד (משנ"ב[5]).
אם הדף שעל השלחן מהודק ותקוע בחוזק, אסור משום בונה, ואפילו שעכשיו הוא לא תוקע בחוזק, כמבואר בסימן שיג, ו (משנ"ב).
סיכום העולה מכל הנ"ל:
| יש מחיצות | אין מחיצות | |
|---|---|---|
| צריך לאויר תחתיו | צריך לשנות | רשב"א: צריך. תוספות ושו"ע: לא צריך. ביה"ל: וראוי לחוש לרשב"א. |
| לא צריך לאויר תחתיו |
ט"ז: אם ראויות לשימוש מתחת, צריך לשנות. א"ר: אם משתמש מתחת, צריך לשנות. |
לא צריך לשנות |
❖ הנחה על גבי מחיצות עשויות[עריכה]
תוספות[6] ור"ן: נאסר רק עשיית גג ומחיצות, אבל אם היו כבר מחיצות- אין איסור בהנחה גג עראי על גביהם.
◄ לפרי מגדים ומשנ"ב (כך למדו בדברי השו"ע): תוספות לא חילק בין שתים או ארבע מחיצות, ובכל מקרה מותר.
◄ לנתיב חיים: אם יש ארבע מחיצות אסור אפילו רק להניח.
בסעיף יג מבואר שאם הכלי רחב מאוד המג"א אוסר אפילו אם מניח את הקרשים על מחיצות קיימות (משנ"ב).
❖ כיסוי ארובה[עריכה]
א. מג"א: ארובה שיש לה מחיצות בפני עצמן אסור לכסות אותה בעזרת כר וכדומה[7]. אבל אם הארובה היא בכותל מהצד, מותר לכסותה דהוי תוספת מחיצה בעלמא (פרי מגדים).
ב. אם יש לארובה כמין מכסה שנסגר ונפתח, מותר לסוגרו דהוי כמו דלת (פרי מגדים).
ג. כל האיסור הוא רק בארובה שיש בה שלושה טפחים אבל בפחות מזה הוי לבוד ומותר (תוספות שבת).
ד. כל זה רק אם אין גחלים לוחשות בתנור, אך אם יש אסור לכסות בכל מקרה, מפני שפסיק רישה שמכבה אותן (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * מדברי המשנ"ב (בס"ק יז וכ) משמע שאם צריך לאויר שמתחת לאוהל, לא יועיל לשנות בסדר בניית האוהל. אך החזו"א חלק וכתב שמדברי רש"י ותוספות (הביאם הב"י בסימן שיא, ו) מוכח שמותר לבנות בשינוי. (והביאו דבריו להלכה באורחות שבת ט, יא הערה כ). לע"ד, יש לעיין בזה טובא. ראשית כל, השו"ע (שם) לא פסק את רש"י ותוספות שבת אלא את דברי הרמב"ם שנראה שלא הסכים להיתר זה (אם לא במקום צער). ועוד הרי המשנ"ב חזר מספר פעמים שאוהל שנעשה להגנה מפני חמה או צינה (שעשוי לאויר שתחתיו) כבר בעשיית האוהל יש איסור גם בלי מחיצות, וכך גם משמע מלשון השו"ע בסעיף א. ואם כן, איך יועיל שינוי הסדר בעשיית אוהל שכזה, הרי למחיצות אין משמעות? שמעתי ביאור שכיוון שהאדם מתכנן עוד לעשות מחיצות לאחר בניית הגג, אפשר שאין איסור בעשיית הגג לבדו ורק בגמר עשיית כל האוהל יש איסור, ואם כך גם למחיצות יש משמעות ואפשר לבנות בשינוי הסדר. לע"ד נראה שהגר"א לא סובר כך, שכן הגר"א (עיין ביה"ל, ד"ה מיטות) מקשה על שיטת הרשב"א שסובר שצריך לשנות את סדר הבניין אפילו אם רק צריך את האויר, מדין מיטה, שלפי דברי הרשב"א גם מלמעלה מלמטה יהיה אסור. והרי מיטה שצריך את האויר שתחתיה (אליבא דהרשב"א) היא כמו אוהל שעשוי להגן מפני חמה וגשמים, וא"כ רואים מדברי הגר"א, ש(אם הרשב"א אכן צודק) אסור לבנות גם בשינוי הסדר! ועיין בשו"ע הרב (סעיף ט) שגם ממנו משמע שיש איסור בעשיית אוהל בשינוי הסדר כשהוא נעשה להגן. וצ"ע.
- ↑ בכדי להבין טוב את הסוגיא מומלץ לעיין בביה"ל ד"ה מיטות וכן במשנ"ב בס"ק כב.
- ↑ ואין להקשות מ'גוד' שנאסר אפילו בלי מחיצות כיוון ששם זה דומה למשמרת שאסורה משום זלזול בשבת. (קצות השולחן, גר"ז ועיין ביה"ל).
- ↑ ומה שכתב שו"ע את דעת הרשב"א בשם התוספות בסעיף ז, היינו שהביא דעתו להקל, שאם לא צריך לאויר שתחתיו מותר (ביה"ל).
- ↑
התוספות שבת כותב שרק אם גובה המחיצות לפחות עשרה טפחים אסור. והביה"ל חלק עליו וכתב שאסור אפילו אם המחיצות נמוכות מעשרה, כל שהן מגיעות מהמיטה עד קרוב לקרקע (שלושה טפחים) אסור (והוכיח דבריו מדין ספר שבסעיף ז, ע"ש).
- ↑ תוספות מתקשה איך מותר להחזיר קדירה על גבי כירה, הרי עושה בזה אוהל. ומיישב כאמור למעלה.
- ↑ והקשה בשער הציון, הרי המחיצות כבר עשויות מערב שבת, ובכהי גוונא כתב תוספות שמותר להניח בשבת, כמו קדירה על גבי כירה. ויישב שכיוון שכוונתו לסתום את הנקב, הדבר חמור יותר מאשר הנחת קדירה על גבי כירה.