פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטו ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | הגדרת אוהל עראי[עריכה]
הגמרא (קלח.) אומרת שמותר לפרוס כילת חתנים (היינו שני עמודים שבראש המיטה וברגליה ופורסים בניהם סדין להאהיל על המיטה (רש"י)). ודווקא כשאין בראש גגה טפח ולא בפחות משלושה לגגה רוחב טפח.
הגמרא אומרת עוד שאסור לפרוס טלית אם אין לה חוטים מחוברים לה.
לכאורה יש סתירה בין הגמרות, מצד אחד כילה מותרת כשאין בה טפח, ומאידך בטלית צריך חוטים כדי לפרוס אותה. הראשונים נחלקו ביישוב הגמרות ובעולה מכך לדינא (בסעיף י מובא ביאור המחלוקת של הראשונים, וכאן הבאנו את העולה מדבריהם לדינא):
◄ רש"י ורא"ש: אוהל פחות מרוחב טפח אינו אסור כלל (כדין כילת חתנים. ובטלית יש רוחב טפח ולכן אסורה בלי חוטים).
◄ רמב"ם: כל אוהל משופע שאין בגגו טפח או בפחות משלושה טפחים מגגו טפח, הרי זה אוהל עראי (כדין הטלית שאסורה, וכילת חתנים שאני, שמיועדת לכך).
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ ודווקא אם עשאו לזמן רב, אבל לזמן מועט, אפילו רחב טפח הוי מדרבנן (משנ"ב).
אוהל לכמה ימים, פחות מרוחב טפח, נחשב אוהל עראי (משנ"ב[1]).
לדעת הרמב"ם (שאסר אוהל עראי בפחות מרוחב טפח) אסור אפילו אם עשאו לזמן קצר וכן רוחב טפח לזמן מועט, דלא פלוג רבנן (ביה"ל[2]).
כילה שיש בגגה טפח, חייב מהתורה לדעת הרי"ף, אך אם עשה חוט או משיחה בראש הכילה אין חיוב מהתורה בזה אלא רק איסור דרבנן (ביה"ל).
דין מטריה: אסור להשתמש במטריה בשבת מדין אוהל. ואין להתיר מדין כסא של טרסקל, כיוון שבמטריה יש גם הידוק וקשירה ועושה בזה דבר חדש בשונה מטרסקל שרק פושט את הקמטים. ועוד שלפי הרמב"ם שביאר אחרת את דין הטרסקל יש לאסור. ועוד שלפי הנודע ביהודה יש בזה איסור תורה, ולשאר האחרונים יהיה איסור דרבנן לפחות. וכן יש לדון מצד טלטול שלפעמים אסור[3] (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
עיין באריכות בסעיף יא במחלוקת הראשונים שם. המשנ"ב מחדש כאן בשם הפרי מגדים שאפילו לדעת רש"י, אם עשאו לזמן רב יש בו איסור דרבנן.
- ↑
הביה"ל מבאר שהרמב"ם סובר כדעת הרי"ף שטלית שהותרה ע"י חוטים (בסעיף י) כשאין בגגה טפח, ועם זאת נאסרה כדין אוהל עראי מדין לא פלוג. (כביאור המג"א ולא כפרי מגדים).
בסעיף י הבאנו מחלוקת הפרי מגדים והמג"א האם טלית שיש בה רוחב טפח מותרת על ידי חוטים. הפרי מגדים סובר שלכו"ע מותר, והמג"א סובר שהרי"ף אוסר בזה. המשנ"ב סתם גם שם כדברי המג"א לאסור בזה.
[נראה שהפרי מגדים למד שאם אין רוחב טפח מותר גם לרי"ף, ואם יש רוחב טפח דינו כאוהל עראי (שהותר בחוטים). ואילו המג"א והמשנ"ב למדו שפחות מרוחב טפח דינו כאוהל עראי ואסור (מדין לא פלוג, ובזה התירו חוטים). ואם יש בו רוחב טפח נאסר כמו אוהל קבע (שלא התירו בו חוטים). ונראה לע"ד שגם לדעתם אין איסור תורה ברוחב טפח אם עשאו לזמן מועט, ורק בחוטים לא התירו כמו אוהל קבע (וכך מוכח במשנ"ב בס"ק לד שכתב שאין בזה אלא איסור דרבנן אפילו שיש ברחבו כמה טפחים)].
- ↑
החזו"א (נב, ו) הזכיר סברא משום תיקון מנא ועובדין דחול וגורם לפרצה לחילול שבת. התהילה לדוד (הובא בשש"כ כ, הערה נה ע"ש) סובר שפשט האיסור וכל המשתמש נחשב לפורץ גדר. ולכן להלכה אין להתיר אפילו אם הייתה פתוחה כבר מערב שבת (וכן פסקו בבן איש חי (שמות ח), ביחווה דעת (ב, מג) ובאורחות שבת (ט, הערה י ע"ש)).