פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטו י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י | פריסת טלית[עריכה]
הגמרא (קלח.) אוסרת לפרוס טלית מדרבנן, אך אם אם יש לה חוטים מותר (כיוון שזה נחשב כהוספת אוהל עראי). עוד אומרת הגמרא (שם) שמותר לנטות כילת חתנים וכן מותר לפרקה, אם אין בראשה טפח.
לכאורה הגמרות סותרות, כילה מותרת בפחות מטפח, ובטלית משמע שאסור בלי חוטים. נחלקו הראשונים בהסבר המציאות בטלית, וממילא ביישוב הסתירה:
◄ רש"י ורא"ש: בטלית מדובר בפריסה על ארבע יתדות ויש בגג טפח. אך אם אין בגגה טפח מותר לכתחילה כדין כילה[1]. ואם מחובר לה חוט או משיחה מותר לכתחילה גם ברוחב טפח, כמו שמותר להמשיך אוהל ארעי (כאילו שהיה כבר טפח פתוח מערב שבת (רא"ש)).
◄ ר"ח, רי"ף ורמב"ם: בטלית מדובר על טלית כפולה שאין בה רוחב טפח והיא אסורה מדרבנן[2] (כך פסק שו"ע בסעיף ח), ואם יש לה חוטים מותר. אבל אם יש רוחב טפח בגגה הרי זה אוהל קבע ואסור (עיין בזה לקמן באחרונים).
☜ שו"ע: טלית כפולה (כרי"ף) שיש לה חוטים מותר לנטותה ומותר לפרקה, וכן בפרוכת.
⤶ נחלקו האחרונים האם טלית שיש בראשה טפח (ועשויה כאוהל עראי) מותרת בחוטים:
◄ מג"א ומשנ"ב: רק אם אין בה רוחב טפח בראשה התירו ע"י חוטים, אבל אם יש בה רוחב טפח הוי כאוהל קבע ואסור (אפילו כשעשויה עראי[3]).
◄ פרי מגדים: מותר בחוטים אפילו אם רחבה טפח כשעשויה כאוהל עראי[4].
שו"ע פסק שמותר גם לפרק טלית שיש בה חוטים. כיוון שכל אוהל שמותר לנטותו מותר לפרקו (משנ"ב[5]*).
❖ נטיית מחיצה (עיין סעיף א).[עריכה]
רמב"ם[6] ☜ ושו"ע: מותר לנטות פרוכת רק אם יש לה חוטים.
⤶ מג"א: מחיצה שאינה מתרת מותרת גם בלי חוטים (ודברי השו"ע לאו דווקא, כיוון שאוהל נאסר רק כגג ולא כמחיצה).
⤶ לדינא: מחיצה שאינה מתרת מותרת אף ללא חוטים (כנ"ל בסעיף א[7]).
מג"א: במחיצה מתרת אפילו חוטים לא יועילו (בשונה מ'טפח הפרוס' שמתיר לפרוס מחיצה מתרת) (והתוספות שבת מיקל) (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שהרי אם כילת חתנים התירו פחות מטפח, לא כל שכן שיתירו בטלית בפחות מטפח? אלא ודאי שמדובר כשהיה טפח, (זה ההבדל בין טלית לכילת חתנים).
- ↑ ומה שהתירו בכילת חתנים משום שהיא מיועדת לכך (ר"ן).
- ↑ שו"ע הרב (יז) מסכים לדעה זו ומבאר: אם יש רוחב טפח, הגם שנעשה לזמן מועט אסרו בחוטים כיוון שיש חשש שימלך ויעשה ממנו אוהל קבע. לפי דבריו מובן מדוע המשנ"ב כותב שאוהל שיש בו רוחב טפח ונעשה לזמן קצר דינו כאוהל עראי (ס"ק לה) ועם זאת חוטים לא מועילים בו, כיוון שלא כל אוהל עראי הותר בחוטים.
- ↑ כך גם כותב החזו"א (נב, ד) שאם נעשתה לזמן מועט ודאי שמותר גם אם יש ברוחבה טפח.
- ↑
* משמע שמותר לפרק אוהל שהוסיף בשבת. (וכך פסק בחזון עובדיה (ה, עמוד שכח)). ועיין חזו"א (נב, ז) ואבני נזר (ריא, לד), שדנים אם מותר לפרק אוהל עד טפח. והרב עובדיה (שם) פסק להתיר.
- ↑ ובמשנ"ב ביאר שגם ר"ח סובר כך, ובעקבותיו הלך הרמב"ם, וכן סובר לבאר הגר"א.
- ↑ ומדוע בסעיף א מותר ללא חילוק אם זו מחיצה שאינה עשויה להתיר? צ"ל שהמשנ"ב למד שהשו"ע נקט לשון הר"ח והרמב"ם אבל לדינא אכן הוא לא קיבל את זה להלכה.