פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטז ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | הצד נחש[עריכה]
הגמרא אומרת (קז.) שהצד נחש לרפואה חייב, ואם כדי שלא יזיקנו מותר. [ופוסק הרמב"ם שגם אם הנחש אינו ממית מותר לצודו].
כך פסקו רמב"ם, טור ☜ ושו"ע.
⤶ מותר לצוד נחש שמזיק (הגם שאינו ממית) גם אם לא רודף אחר האדם, וצד אותו רק כדי שלא יזיקנו בעתיד. אבל להורגו אסור אם לא שהולך לפי תומו (סעיף י) (משנ"ב).
- נחש נחשב כמין שבמינו ניצוד ולכן יש בו חיוב מהתורה (משנ"ב[1]).
- מדובר כאן בנחשים שאינם ממיתים, ואינם רצים אחריו, שאסור להורגם, אך מותר לצודם.כיוון שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה, ובמקום צער לא גזרו חכמים (משנ"ב[2]).
- הטעם שמותר לצוד כשמתכוון שלא יזיקו (עיין משנ"ב):
◄ לרוב הראשונים: מלאכה שאינה לגופה אסורה רק מדרבנן ובמקום צער לא גזרו חכמים.
◄ לרמב"ם (שלדעתו מלשאצל"ג אסורה מהתורה):
כיוון שהאדם לא מתכוון לצוד, אלא להרחיק את הנחש ממנו וזה מתעסק בעלמא. (מגיד משנה א’. משנ"ב).
נחש שאינו ארסי יכול לגרום סכנת נפשות לרבים, ולכן מותר (מגיד משנה ב’).
נחש מוגדר כאין במינו ניצוד ולכן אסור רק מדרבנן (ביה"ל בתירוץ השני).
הביה"ל דן באריכות בביאור דעת הרמב"ם בהלכה זו, ועיין הערה[3].
❖ צידת נחש ארסי[עריכה]
ביה"ל: נראה להתיר צידת נחש ארסי אם מכוון גם לרפואה. אמנם נראה יותר לאסור לצודו כשהאדם מתכוון לרפואה. למרות שיש מצווה בהריגתם, מכל מקום, כיוון שמתכוון לרפואה גרע טפי.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וביאר בחוט השני (א, טו, ב) , שלמרות שרוב בני האדם אינם רגילים לצוד נחשים, בוחנים עניין זה לפי האנשים הצדים נחשבים, ורובם צדים אותם לצורך שימוש בהם ולא כדי להנצל מנשיכתם.
- ↑ נראה לומר שכיוון שהריגה היא דבר מפורסם, לכן הצריכו בו שינוי בשונה מצידה שאינה מעשה מפורסם (כך נראה מהמשנ"ב בסעיף י). בשער הציון הבא בשם הנהר שלום שגם בצידה אסור לעשות כדרכו, ונראה שהבין שלדינא גם צידה אסור אם עושה באופן מפורסם (שניכר שעושה צידה).
- ↑
קיצור דברי הביה"ל (ד"ה נחשים):
הרמב"ם לא פסק שהצד נחש לרפואה חייב. ותמוה מדוע השמיט דין זה. ומבאר הביה"ל:
א. לדעת הרמב"ם הלכה כרבי יהודה שמשאצל"ג חייב, לכן גם אדם שצד נחש שלא לרפואה אלא לשחוק וכדומה, חייב עליו. (ומה שאמרה הגמרא שהמשנה רק לרבי שמעון, מדובר רק על תחילתה ש(רק) לרפואה חייב, אבל הסיפא שאומרת שבאינו צריך פטור אתיא ככו"ע. וכך גם מבואר דין מפיס מורסא).
ב. לדעת הרמב"ם ורש"י נחש נחשב למין שאינו ניצוד ולכן פטור עליו גם אם צד לרפואה. (והמשנה שחייבה לרפואה סוברת כמ"ד שמין שאינו ניצוד חייב עליו, כדעת ר"מ).
וע"ש שהרחיב עוד בביאור דעת הרמב"ם בעניין מפיס מורסא והגמרות.