פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיא א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:35, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיא א


סעיף א | הצלת מת מדליקה וחמה באותה חצר[עריכה]

נחלקו האמוראים (מג:) לגבי מת המוטל בחמה אם מותר לטלטלו ממיטה למיטה, (טלטול מהצד) או לא. הגמרא מבהירה שאם יש כיכר ותינוק ודאי שמותר לטלטלו עימם, והמחלוקת הוא כשאין, וצריך לטלטלו מהצד, האם זה נחשב טלטול או לא.

הגמרא מנסה לתלות את מחלוקתם במחלוקת ת"ק ורבי יהודה בן לקיש האם מותר להציל מת משריפה. שת"ק אסר ולרבי יהודה בן לקיש מותר. הגמרא דוחה שגם ת"ק וגם רבי יהודה בן לקיש מסכימים שטלטול מהצד נחשב טלטול, ונחלקו רק האם התירו חכמים לטלטל מת מהצד משום בהלת מתו, שמא יבוא לכבות או לא. והגמרא מסיימת שהלכה כרבי יהודה בן לקיש שהתיר לטלטלו.

הראשונים נחלקו באיזה אופן למסקנה הגמרא התירה לטלטל מת מפני הדליקה כשאין כיכר ותינוק:

◄ רי"ף ורבינו יונה: מותר לטלטל רק בטלטול מהצד, אבל טלטול רגיל אסור. (לדעתם ריב"ל התיר רק בטלטול מהצד ולא טלטול ישיר).

◄ רש"י, רמב"ם, רא"ש, מרדכי ור"ן: מותר אפילו בטלטול כרגיל. (כשאי אפשר בטלטול מהצד. (רמב"ם ורא"ש)).

☜ שו"ע: כשמטלטל באותה רשות[1] מפני הדליקה, יטלטל על ידי כיכר או תינוק, ואם אין שם, יכול יטלטל מהצד, ואם לא יכול, מותר לטלטל כרגיל.

⤶ הטעם שהצריכו כיכר או תינוק ולא התירו טלטול ישר, כדי שיעשו כמה שאפשר בהיתר (משנ"ב).

  1. אין צורך דווקא בכיכר או תינוק, אלא כל חפץ היתר מועיל לטלטול המת (משנ"ב).

  2. טלטול מהצד אינו מותר אם מטלטל לצורך הדבר המוקצה, ורק במת התירו אותו, מתוך שבהול על מתו שלא יבוא לכבות (משנ"ב). מאחר שטלטול מהצד שמו טלטול אסור לטלטל דבר על ידי מקל (ט"ז), אם לא שצריך את מקום המוקצה, שאז זה טלטול מהצד לצורך דבר המותר (משנ"ב).

  3. אם טלטל את המת מהצד ממיטה למיטה, והמת היה חי בין השמשות, ודאי שמותר לטלטל את המיטה אחר כך, שהרי המיטה לא הייתה מוקצה בבין השמשות. אך אם המת נפטר כבר בערב שבת, לדעת הרא"ש אסור לטלטל את מיטה ולדעת הרז"ה מותר[2]. אמנם אם היה בדעתו שהמת ישאר על המיטה כל השבת- לכו"ע אסור (תוספת שבת).

❖ טלטול מת מפני החמה[עריכה]

כאמור לעיל, נפסק בגמרא שלכו"ע טלטול מהצד שמו טלטול ולכן מת המוטל בחמה (שאין בו בהלה) אסור לטלטלו בלי כיכר ותינוק.

☜ שו"ע: מת המוטל בחמה, יכול לטלטלו ע"י כיכר או תינוק באותה רשות. ואם אין לו כיכר או תינוק לא יטלטלנו כלל (אף לא מהצד, כי טלטול מהצד שמו טלטול).

⤶ מדובר על מת שעוד לא הסריח, ולכן אף כשיש כיכר ותינוק התיר השו"ע רק באותה רשות. אבל לדעת הרמ"א בסעיף ב' מותר לרשות אחרת גם אם עוד לא הסריח (משנ"ב[3]).

  1. גם הרמ"א (שהתיר בסעיף ב להוציא לכרמלית) מודה שבאותה רשות אסור אם לא על ידי כיכר או תינוק. או מפני שטלטול באותה רשות ניתנת לתיקון על ידי כיכר או תינוק ולכן לא התירו בלי זה. או מפני שהוצאה לכרמלית קלה יותר מאשר טלטול מוקצה (ביה"ל).

❖ להציל מת מדליקה לרשות אחרת (משנ"ב וביה"ל)[עריכה]

☜ שו"ע: ההיתר להציל מת (בכיכר ותינוק וטלטול מהצד או טלטול כדרכו) הוא באותה רשות. אמנם בסעיף ב' בסופו השו"ע כתב שמותר להוציא את המת לכרמלית אם יש לו בזיון.

⤶ נחלקו האחרונים בכוונת דבריו:

◄ מג"א וגר"א: השו"ע מתיר בסעיף א' רק באותה רשות, אבל לרשות אחרת אסור בכל מקרה. וחזר בו בסעיף ב' והתיר גם לרשות אחרת (ביאור המשנ"ב).

◄ הגהת לבוש ומאמ"ר: השו"ע מתיר בסעיף א' גם לרשות אחרת, וכוונתו היא שרק באותה רשות מוסכם שצריך כיכר ותינוק, אבל לרשות אחרת אין זה מוסכם שצריך כיכר או תינוק (כי יש בזה מחלוקת בסעיף ב').

☜ ב"ח, ט"ז, תוספת שבת, אליה רבה ופרי מגדים: מותר להציל מדליקה גם לרשות אחרת, ואם צריך כיכר או תינוק תלוי בדעות בסעיף ב' (לרש"י צריך ואין זה לעיכובא וכך פוסק שם המשנ"ב, ולרמב"ן אסור).

⤶ לדינא ודאי שיש להקל להוציא לכרמלית מפני דליקה (ביה"ל). (כיוון שכמה ראשונים התירו אפילו בבזיון של חמה להוציא לכרמלית, וכל שכן שמותר יהיה להוציא מפני דליקה).

הערות שוליים[עריכה]

  1. דין רשות אחרת יובא לקמן (ויובאו דברי המשנ"ב והביה"ל).
  2. כיוון שהמטרה היא לא להשאיר את המת שם אלא רק לפנותו ממיטה למיטה. עיין באחרונים על השו"ע כאן.

  3. כך מבארים רוב האחרונים והמשנ"ב בעקבותם. אמנם המג"א כותב שבזה גם הרמ"א בסעיף ב' מודה שאסור לרשות אחרת (שער הציון).