פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיא ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:36, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיא ז


סעיף ז | טלטול אברי המת[עריכה]

המשנה (קנא.) אומרת: 'עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיז בו אבר שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין קושרין את הלחי לא שיעלה אלא שלא יוסיף'.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

⤶ הטעם להתיר בכל זה, מפני שאינו מזיז את המת אלא רק נוגע בו (משנ"ב).

  1. מותר רק לשמוט את הכר מתחת למת, אבל לא לטלטל את המת מעל הכר. יש נוהגים לטלטל את המת על ידי כיכר או תינוק אף כשאין חשש שיסריח ויש למחות בידם (משנ"ב).

  2. יש שנהגו להעצים עיני המת וליישר אבריו על פי הזוהר, למרות שזה נגד הגמרא והפוסקים, אין למחות בהם כי הם סומכים על הזוהר. אמנם בזוהר כתוב רק לעניין העיניים ולכן אסור ליישר אבריו גם למנהגם (משנ"ב). ואם חוששים לכבוד המת יכולים לנהוג על פי המרדכי, שייקחו כיכר וילחצו איתו על איברי המת וכך יתפשטו למקומם[1] (אליה רבה).

  3. מותר לזלף חומץ על בגדי המת כדי שיהיה ניתן לטפל בו במוצאי שבת (אחרונים[2]).

  4. אם המת מלולכך בטיט או צואה ומבוזה בעיני רואיו, מותר לטלטלו על ידי כיכר או תינוק ולרחצו במים (ולא בבגד משום סחיטה). אך בלאו הכי אסור, אפילו על ידי גוי (משנ"ב).


הערות שוליים[עריכה]

  1. המרדכי מוכיח להתיר מכך שהתירו להוציא מרשות לרשות או מפני שאר בזיונות על ידי כיכר או תינוק (היינו מה שפסק השו"ע בסוף סעיף ב בשם המרדכי). ונראה שהוא הבין שאין הבדל בין טלטול של מת יחד עם כיכר לבין טלטול של מת על ידי כיכר.

  2. והובאו הדברים בדרכי משה כאן.