פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:36, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיא


הקדמה:[עריכה]

  1. חז"ל התירו לטלטל מת על ידי שיניחו עליו או לידו כיכר או תינוק (דף קמב:), ואמרו חכמים שאין היתר בזה אלא למת בלבד (מפני ביזיון המת). אמנם בראשונים מצינו שצמצמו את הגבלת חז"ל ולפי זה מותר לטלטל עם כיכר ותינוק בעוד מקרים. ונביא אותם בקצרה:

  1. רא"ש: כלי שמלאכתו לאיסור. הגבלת חז"ל נאמרה רק על מוקצה מחמת גופו. (עיין שח, ה).
  2. תוספות: כל דבר שלא היה ראוי לטלטול מבעוד יום, מותר (כמו מת. כגון גרעינים של תמרים). אבל דברים שהיה אפשר לטלטל מבעוד יום ונאסרו בשבת, אסורים.
  3. בית יוסף (בשם חכמי צרפת): אם הלחם או התינוק היו מונחים כבר מערב שבת מותר.
  4. רא"ש (ע"פ מהרי"א): דבר שיש לו צד היתר (כמו גרף של רעי) מותר על ידי כיכר או תינוק.
  5. רמב"ן: אם מטלטל את דבר ההיתר מותר. ורק אם מטלטל את האיסור אסור (עיין מג"א שח, ס"ק נא).
  1. יש שלושה מיני טלטול:

  1. טלטול ביד: טלטול ביד נאסר בכל אופן שהוא. נגיעה במוקצה מותרת (שח, ג ברמ"א). אך אם יש חשש שיזיז את המוקצה יש שאסרו את הנגיעה (עיין שי, ז).
  2. טלטול מהצד: טלטול שלא על ידי נגיעה במוקצה אלא על ידי דבר היתר שבהכרח יזיז את המוקצה. טלטול זה הותר רק לצורך דבר המותר ולא לצורך דבר האסור (סעיף ח).
  3. טלטול בגופו (כלאחר יד): טלטול בשינוי, על ידי גוף האדם או באחד מאבריו שאינו רגיל לטלטל בהם את החפץ האסור. טלטול זה מותר גם לצורך דבר האסור (שם).