פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיג א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:37, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיג א


סעיף א | טלטול חלון ומנעול[עריכה]

הקדמה לסעיף

  1. לדעת הרבה פוסקים בהוספת פקק חלון אין איסור אלא מצד מוקצה. לדעת רש"י בפקק חלון יכולה להיות איסור של מוסיף על הבניין (עיין ביה"ל).

  2. בנעילת דלת ע"י קנה או נגר יכול להיות איסור של בונה או נראה כבונה, לכן צריך לעשות מעשה שמוכיח שאין זה בניין.

  3. נגר דומה יותר לבונה מאשר לקנה ולכן הצריכו בו יותר הוכחה שאינו דומה לבונה, ולכן הנגר צריך קשירה לדלת להתיר נעילה בו (גמרא ושו"ע).

פקק החלון והקנה[עריכה]

נחלקו (קכה:) רבי אליעזר וחכמים בפקק החלון: לרבי אליעזר אם קשור ותלוי פוקקים בו. לחכמים: בין כך ובין כך פוקקים בו. ובגמרא נפסקה הלכה כדעת חכמים.

רבי אבא בר כהנא מבאר שלחכמים לא צריך קשירה ותליה אבל צריך שיהיה מוכן לכך, וכדעת רבן שמעון בן גמליאל, הסובר שמותר לנעול בקנה אפילו כשאינו קשור.

רבי יוחנן מבאר שלכו"ע צריך קשירה, ולר"א צריך שיהיה גם תלוי ולחכמים לא.

למסקנת הגמרא: לרשב"ג (ורבי אבא בר כהנא) לא צריך תליה וקשירה ולא תורת כלי, אך צריך שיהיה מיוחד לשימוש זה. ולרבי יוחנן אין צורך בקשירה אך צריך תורת כלי (לרש"י: שיהיה ראוי לפצוע בו אגוזים וכדומה, לר"ת: מספיק שיהיה ראוי לנעילת הדלת).

רי"ף ורמב"ם: בפקק החלון הלכה כרבי אבא, שלא צריך להיות קשור, אלא רק שיהיה מתוקן לשימוש. ובקנה הלכה כרשב"ג וכרבי יוחנן: שגם אם אינו קשור מותר, והוא שיש עליו תורת כלי.

◄ רא"ש (מבאר את הרי"ף) וטור: יש שלוש דרגות[1]: א. פקק החלון, מספיק מחשבה בעלמא (ויהיה מותר לטלטלו). ב. נגר, צריך גם קשירה כי דומה לבניין. ג. קנה, צריך תורת כלי עליו, כי דומה לנגר.

☜ שו"ע: מותר לפקוק פקק, אפילו אינו קשור והוא שחשב לפקוק בו מערב שבת. ובקנה צריך שיתקנו לכך כי דומה לבניין, אך לא צריך לקושרו. לרש"י צריך שיתקנו לשום תשמיש, ולדעת ר"ת שיהיה ראוי לנעילה. (ובדין נגר עיין לקמן בנפרד). רמ"א: ועל ידי כן, הקנה נעשה כלי שמלאכתו להיתר (שהרי הנעילה היא פעולה מותרת (משנ"ב)).

◄ ר"ן (בביאור הרי"ף), רמב"ן, רשב"א ויראים: אף פקק חלון צריך תורת כלי, והרי"ף לא כתב זאת משום שהרגילות היא שיש לו תורת כלי, ונמצא שדינו כדין קנה. ונגר צריך גם קשירה.

⤶ למעשה צריך עיון האם הלכה כרא"ש או כר"ן (שהצריך תורת כלי גם בקנה) (ביה"ל).

  1. ארובה שבגג דינה כפקק החלון, כיוון שהאוהל כבר עשוי ואינו אלא מוסיף על אוהל עראי (משנ"ב).

  2. לעת הצורך יש להקל כדעת רבינו תם שלא צריך תיקון שיהיה ראוי לשימושים נוספים (משנ"ב). (לשו"ע הרב אפילו לכתחילה).

  3. אם פקק החלון עשוי לפתיחה רק לעיתים רחוקות אסור לפותחו, כדין מוסיף על אוהל קבע (ביה"ל).

  4. אם הנגר קשור לא צריך אפילו מחשבה (ביה"ל).

  5. מה האיסור בפקק החלון:

◄ רא"ש, ב"ח, פרי מגדים ושו"ע הרב: האיסור בפקק חלון הוא מחמת מוקצה, ולכן צריך לעשות בו תיקון או שיחשוב עליו.

◄ רש"י ושו"ע (לפי הגר"א): האיסור מחמת שנראה כמוסיף על הבניין.

  1. סגירת חלון מפני הטומאה:

◄ הר"י הלוי: מותר לסגור רק אם המת עוד לא נפטר, אבל לאחר הפטירה אסור, כי מתקן גמור ע"י הסתימה.

◄מגן אברהם ושערי תשובה: מותר, כיוון שהכלים כבר נטמאו ואין בזה תיקון רק מכאן ולהבא.

  1. אם השתמשו בפקק בערב שבת, לא צריך לחשוב עליו (משנ"ב). אבל אם זה לעיתים רחוקות, אסור עד שיקשור ויתלה (ביה"ל[2]).

  2. אם פוקק בדבר שאין הדרך לבטלו שם- מותר גם בלי לחשוב עליו, כגון בגד וכדומה (חיי אדם).

מחשבה מעשה (שהתקינו לכך) קשירה בדלת
פקק חלון מספיק - מועיל (ואם קשר לא צריך מחשבה)
קנה לא מספיק מספיק -
נגר (לקמן) לא מספיק לא מספיק מספיק
  1. אם ייחד קנה לשימוש האסור בשבת, מותר להשתמש בו לנעילה, ועם זאת אינו מוגדר כמוקצה (ביה"ל).

סיכום:

[עריכה]

[עריכה]

[עריכה]

[עריכה]

[עריכה]

❖נגר הדלת[עריכה]

הקדמה קצרה

  1. יש שני סוגי נגר, נגר שיש בראשו גלוסטרא ונגר שאין בו. גלוסטרא הוא כמעין בראש הנגר כך שנגר נעשה כלי שאפשר לכתוש בו.

  2. נגר שאין בראשו גלוסטרא צריך ראיה חזקה יותר (ולכן צריך קשירה מעולה, או לדלת עצמה או למזוזה עם חבל חזק), ונגר שיש בראשו גלוסטרא מספיק לו הוכחה קטנה (ולכן מספיק חבל דק אפילו קשור למזוזה).

נחלקו התנאים (עירובין קא:) האם מותר לנעול דלת בנגר שיש בראשו גלוסטרא: לרבי אליעזר אסור לנעול בו ולרבי יוסי מותר (וכך פסקו הראשונים[3]). בגמרא מבואר שנגר הניטל באוגדו כו"ע מתירים, נחלקו אם לא ניטל באוגדו (לקמן יבואר מהו ניטל באוגדו).

בהמשך הגמרא (קב.) נחלקו ת"ק ור' יהודה לגבי נגר שאין בראשו גלוסטרא: לת"ק במונח (שאינו קשור ואינו תלוי ושומטו ומניחו בקרן זוית) אסור להשתמש, ובנגרר (קשור ותלוי וראשו מגיע לארץ (גמרא). (אפילו כששתי ראשיו מונחים על הרצפה (ב"י)) מותר רק במקדש. לר"י במונח מותר במקדש ובמדינה מותר גם נגרר.

שמואל פוסק הלכה כרבי יהודה שנגר הנגרר [שאין בראשו גלוסטרא] מותר[4], והוא שקשור בדלת (שאז מוכחא מילתא שמיועד לכך), ובקשור במזוזה מותר רק בניטל באוגדו.

תוספות: משמע שבנגר שיש בראשו גלוסטרא מותר אם קשור למזוזה ואינו ניטל באוגדו[5].

◄ רש"י: ניטל באוגדו הכוונה שהחבל חזק מספיק כדי להרים את הנגר'[6].

☜ וכך פוסק שו"ע.

◄ רמב"ם: החוט נשאר על הנגר ולא על הדלת. ואינו ניטל באוגדו פירושו שהחבל נשאר תלוי על הדלת ולא על הנגר. (לכן מותר אם היה קשור בדלת, או אם היה קשור במזוזה והיה החוט קשור בראש הנגר[7]).

◄ תוספות ורי"ד: יש קשר על הנגר ותולים אותו על מתלה כמו כלי בית, ולכן מותר דלא מחזי כבונה.

⤶ סיכום: אם יש בראשו גלוסטרא מותר לנעול גם לא ניטל באוגדו כשקשור אפילו למזוזה (תוספות[8]). אם אין בראשו גלוסטרא: אם קשור בדלת מותר לנעול בו. ואם קשור במזוזה, בניטל באוגדו מותר, ובאינו ניטל באוגדו אסור. (כל אחד מהראשונים מבאר אחרת מה פירוש ניטל באוגדו).

☜ שו"ע: נגר צריך להיות קשור בחבל[9]. וכיצד קושר בו, אם יש בראשו גלוסטרא: מותר אם יש בראשו חבל דק, גם אם לא תלוי בדלת עצמה. אם אין בראשו גלוסטרא: בקשור בדלת מותר גם בחבל דק, ובקשור בבריח מותר רק בחבל עבה.

ובחבל דק מותר אפילו אם הנגר מונח[10], כיוון שאין צורך שיהיה תלוי. ואינו אסור אלא כששומטו ומניחו בקרן זוית.

⤶ ט"ז וגר"א: אף בנגר שיש בו גלוסטרא, המספיק לו חבל דק, צריך שיהיה קשור על כל פנים. (ואליה רבה מקל בשעת הצורך גם באינו קשור כלל).

  1. נגר המחובר לדלת שמורידים אותו ותוחבים בחור, מותר לכו"ע ללא קשירה (חיי אדם).

  2. אם עשה גלוסטרא במכוון, לכו"ע מותר אפילו אם אינו קשור כלל (לדעת הטור אין לחלק אם עשה במכוון או לא). (ביה"ל).

  3. מה האיסור בנעילה בנגר שאינו קשור (ביה"ל):

באין בראשו גלוסטרא:

◄ לרש"י: איסורו מהתורה, משום בונה.

◄ לר"ת ורא"ש: אסור רק מדרבנן כי מתוקן לכך מאתמול.

ביש בראשו גלוסטרא:

◄ לרש"י (ע"פ גר"א): מותר לנעול בו לכתחילה.

◄ לטור ושו"ע (ביה"ל מסתפק בדעתם): אסור, אלא שיש ספק אם איסורו מהתורה.

סיכום:

יש בראשו גלוסטרא אין בראשו גלוסטרא
קשור בדלת מותר בכל חבל מותר בכל חבל
קשור בבריח מותר רק בחבל עבה
ובכל זה מותר אפילו אם החבל ארוך ומונח בארץ


הערות שוליים[עריכה]

  1. הרא"ש מחלק כיוון שמצד אחד הרי"ף פוסק הלכה כרשב"ג שמספיק שפקק החלון יהיה מתוקן לשימוש ומצד שני הוא פוסק כרבי יוחנן שנגר צריך להיות קשור.
  2. נראה להסביר שלא תועיל מחשבה בעלמא כמו בפקק חלון רגיל, כיוון שפקק שלא מיועד לפתיחה וסגירה דינו חמור, ולכן צריך גם תליה חוץ מקשירה. ובגדר עיתים רחוקות נראה שכוונתו לשלושים יום (על פי מה שכתב בביה"ל בסעיף ג לעניין דלת).

  3. רי"ף, רא"ש ורמב"ם.
  4. במדינה. (רש"י: במקדש הלכה כת"ק).
  5. הב"י מציע שלא צריך קשירה כלל ומותר גם מונח. (דלא גרע מקנה שהתקינו לנעול בו ומותר גם אם לא קשור. וממשיך להקשות הרבה על הסבר זה, ומיישב הקושיות). וכותב הגר"א שכך דעת רש"י.
  6. אם יש בראש הנגר גלוסטרא מותר גם אם אינו ניטל באוגדו (לדעת רבי יוסי). ואם אין בראשו גלוסטרא- בקשור בדלת לא צריך שיהיה ניטל באוגדו ואם קשור בבריח צריך שיהיה ניטל באוגדו.
  7. ומה שאמרה הגמרא שהנגר היה תלוי במזוזה, לאו דווקא. כך גם מסבירים התוספות והרי"ד. (על שיטתם הב"י מקשה מדוע הגמרא אומרת 'והוא שקשור בדלת' הרי גם אם לא קשור בדלת מותר? ולכן הב"י מבאר את הרמב"ם שלא כמותם, ע"ש).
  8. ולב"י אף במונח מותר.
  9. מקור הדבר מהחילוקים שחילק הרא"ש בדברי הרי"ף לעיל בעניין פקק החלון וקנה.
  10. על פי ביאור המשנ"ב בס"ק יט.