פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיד ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:38, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיד ג


סעיף ג | הרחבת נקב ישן[עריכה]

◄מרדכי: מותר לנקוב במקום נקב ישן במקדח אפילו נקב גדול, ואין להחמיר בזה כיוון שזה נקב שלא עשוי להכניס ולהוציא.

⤶ בית יוסף: מדבריו משמע שמותר אפילו להוסיף על הנקב הישן, ומה שנפסק שאסור לקדוח בחבית אפילו כל שהוא משום קודח, מדובר בנקיבה חדשה או בנקיבה בכלי גדול[1].

◄כלבו: אם זו חבית של עץ שמהדקים את הברזא יפה אסור.

☜ שו"ע: מותר לנקוב במקום הנקב הישן, ויש אומרים שאסור אם מדובר בחבית עץ שהעץ מהודק מאוד, אסור.

⤶ נחלקו האחרונים האם צריך לחוש לדעת הכלבו:

◄אליה רבה ונחלת צבי : לא צריך לחשוש לשיטת הכלבו.

◄ פרי מגדים וחיי אדם: יש לחשוש להחמיר לדעת הכלבו, (ונראה שלזה הסכים המשנ"ב).

  1. אסור להוסיף על נקב קיים בכל מקרה (משנ"ב).


הערות שוליים[עריכה]

  1. וכתבו האחרונים טעמים מדוע הדבר מותר: לדעת הפרי מגדים ההיתר לנקוב נקב ישן למרות שמגדיל אותו הוא משום שהוא לא מתכוון. ולהלכה הפרי מגדים אוסר להגדיל את הנקב יותר ממה שהיה. בהגהות והערות (על טור 'שירת דבורה', כג) כתב לבאר שהמרדכי כתב להתיר במקום הנקב הישן אפילו כשהחור מוציא מעט יין, שלא נאמר שרק כשהחור סתום לגמרי ויש בכך צורך מותר, קמ"ל שאף במעט פתוח מותר. אך כל זה רק במקום הנקב הישן.