פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיד ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:39, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיד ז


סעיף ז | פתיחת מנעולי כלים[עריכה]

חיתוך חבל שבכלים[עריכה]

הגמרא בביצה (לא:) אומרת שחבל המחובר לכלי שבקרקע מותר להתירו אך אין לחותכו משום סתירה. ואילו חבל המחובר לכלים, מותר להתירו ולחותכו כי אין סתירה בכלים.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

⤶ מותר להתיר את הקשירה כיוון שהיא עשויה לפתיחה תמיד, ואינה קשר של קיימא (משנ"ב[1]).

❖ הוצאת פותחת של מתכת[עריכה]

הגמרא בעירובין (לה.) אומרת שאם הניח עירוב בתוך ארון של עץ עירובו עירוב, ומסיקה הגמרא שמדובר בארון שנעול בחבל וצריך סכין כדי לחתוך את החבל, ועם זאת מותר לפותחו.

◄ רא"ש, תוספות, ר"י ומרדכי: דווקא קשירה של חבל מותרת, אבל סגירה של עץ או מתכת אסורה כיוון שזו סתירה גמורה.

◄ רא"ם (ורש"י וסיעתו): אין סתירה בכלים כלל[2], ולכן גם פותחת של עץ או מתכת מותרת.

☜ שו"ע: אסור להסיר פותחת של עץ (כדברי הרא"ש) ויש מתירים, ולהלכה אפשר להקל על ידי גוי.

⤶ משנ"ב: אפשר להקל רק במקום מצווה או הפסד.

❖ הוצאת ציר ממקומו (המוט הקטן שמחבר את שני חלקי הציר זה עם זה).[עריכה]

◄ רבינו פרץ, (תוספות, רא"ש ומרדכי): אסור להוציא ציר ממקומו כיוון שזו סתירת כלי. והוכיח מגמרא בשבת (קכב:) שאומרת שלהחזיר ציר למקומו נחשב לבניין חשוב.

◄ הר"י מקינון: מותר, כיוון שאין בהוצאת הציר ממקומו סתירה גמורה, שהרי לא צריך לשבור שום דבר בשביל להוציא את הציר.

☜ שו"ע: אסור להסיר ציר שאחורי התיבה ויש מתירים בזה.

  1. גם החזרת הדלת אל הציר אסורה כדין נתינתה על הציר (משנ"ב).

  2. לכו"ע אסור לקבוע את הציר במסמרים דהוי תיקון מנא (משנ"ב).

[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. אמנם בסימן שיז פסק הרמ"א שכיוון שאיננו יודעים מהו קשר של אומן צריך להחמיר בכל קשר מהודק, ובט"ז שם כתב שזה קשר שמהודק מאוד, וחלק עליו הביה"ל להחמיר אפילו בקשר רפוי. והרי להלכה פסק הרמ"א שקשר של אומן אסור אפילו לזמן קצר, ואם כך יוצא שלהלכה אסור להתיר את החותמות שבכלים שהרי כל קשר הוא אולי קשר של אומן ואסור להתירו. אמנם עיין שם בס"ק יד במשנ"ב שסתם כדברי הט"ז, ואכן כמה אחרונים (מנו"א ועוד) חלקו על דברי הביה"ל, ועיין בכל זה לקמן על סימן שיז ובהערה שם בדברי השש"כ.
  2. משנ"ב ס"ק לו.