פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיד י

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:39, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיד י


סעיף י | סתירת חותמות שבקרקע[עריכה]

הגמרא אומרת (שם) שחותמות שקרקע יכול להתיר אבל לא להפקיע ולא לחתוך. (משום סותר (רש"י)).

מרדכי: האיסור להפקיע הוא רק אם הקשר מיועד שלא להסירו בשבת, אבל אם אינו מיועד לקיום כלל מותר[1].

שו"ע: חותמות שבקרקע מותר להתיר אבל לא לחתוך משום סתירה. ודווקא אם מיועד להיות קשור זמן מה, אבל אם לא מיועד להחזיק מותר.

⤶ משנ"ב: אם דעתו להסירו רק במוצאי שבת יש איסור גם בהתרת הקשר מצד מתיר.

סיכום דיני חיתוך קשרים וכלים (סעיפים ו- י)[עריכה]

קשרים שבקרקע קשרים שבכלים מנעולים שבכלים חותלות (כלים שאינם גמורים)
להתיר הקשר אסור משום סותר מותר - מותר
לחתוך מותר, שאינו קשר של קיימא מותר - מותר
לשבור - - מותר על ידי גוי (מחלוקת הראשונים בסעיף ז). מותר

[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. הבית יוסף מביא תרומת הדשן שכותב שאין להוכיח מדברי המרדכי שמותר לחתוך את שריקת הטיט מעל תנור מחובר כיוון שדבריו מוסבים על תנור מנותק. אמנם תרוה"ד הקל ע"י גוי או קטן כיוון שרש"י כתב שהאיסור אינו משום סותר ממש אלא רק מחזי כסותר ואפשר להקל בו אם אינו עומד לקיום כלל. אמנם מדברי המרדכי שלפנינו משמע שגם בתנור מחובר התיר. (עיין בהערות על הטור, שירת דבורה מז).