פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיז ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיז ב

סעיף ב | החזרת רצועות שנשמטו[עריכה]

הגמרא אומרת (מח.) שמותר להחזיר מוכין שנפלו מתוך כרית, בתנאי שהם ישנים ולא חדשים. עוד אומרת הגמרא (קכב:) שאין להחזיר דלתות שידה תיבה ומגדל שמא יתקע.

התוספתא (יג, יד) אומרת שאם נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל יכול להחזיר בתנאי שלא יקשור.

◄ תוספות, רא"ש, רבינו ירוחם וטור: אם נפלו רצועות של סרבל מותר להחזירם בשלושה תנאים: א. שהנקב רחב ואין טורח בהחזרתם, שאם יש טורח הוי מתקן מנא^[1]. ב. שאין חשש שמא יבוא לקשור. ג. שהרצועות ישנות ולא חדשות, שאל"כ נמצא מתקן כלי.

◄ רמב"ם ומרדכי: מותר להחזיר רצועות מנעל וסנדל ובלבד שלא יקשור^[2].

☜ שו"ע: מותר להחזיר רצועות מנעל וסנדל או שנשמט רוב הרגל^[3], ובלבד שלא יקשור.

רמ"א: ודווקא כשאין טורח בדבר, שאם לא יש חשש שמא יבוא לקשור.

א. אסור לתת רצועות במנעל חדש, או לתת רצועות חדשות במנעל ישן, דהוי מתקן מנא^[4]* (משנ"ב). וכן אסור לתת רצועות חדשות במנעל ישן (אליה רבה^[5]).

ב. מותר להכניס אבנט אפילו חדש, למכנסיים (אפילו חדשים) כיוון שלא מבטל אותו שם (משנ"ב).

❖ חשש קושר בנקב רחב (ביאור דעת הרמ"א)[עריכה]

כנזכר לעיל, תוספות ורא"ש כותבים שאם הנקב צר אסור להחזיר את הרצועות מפני הטורח. ואם הנקב רחב אסור שמא יבוא לקשור.

☜ רמ"א: רק אם הנקב רחב אין חשש שיבוא לקשור. אבל אם הנקב צר יש טורח וחיישנן שמא יקשור.

⤶ לכאורה יש קושי בדברי הרמ"א, כיוון שהחשש שמא יקשור אינו נוגע לרוחב הנקב, ונחלקו האחרונים בביאור דברי הרמ"א:

◄מג"א וט"ז: יש טעות סופר ברמ"א. ולהלכה גם בנקב רחב יש חשש שמא יבוא לקשור, ובנקב צר אסור אפילו אם אינו קושר, משום הטורח.

☜ למעשה כך פוסק ביה"ל.

◄ ביה"ל^[6]: כמה ראשונים (הגהות מרדכי, אגודה ומרדכי) כותבים שבמקום שהנקב רחב אין חשש שיבוא לקשור, וכמותם הרמ”א סובר.

הערות שוליים[עריכה]