פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיח סעיפים ז - ח

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

סעיפים ז - ח | הנחה על כלי ראשון שעל האש[עריכה]

הגמרא (נא:) אומרת שמותר להניח קדירה ובה מאכל על גבי מיחם אם עושה כך כדי לשמור על חום התבשיל. (וכך פסק השו"ע בסעיף ו).

◄ יש מפרשים (ברי"ו): אם המיחם התחתון מונח על האש אסור לתת עליו קדירה, ורק אם הוא אינו על אש מותר.

◄ רא"ש ויש מהגדולים (שם): מותר אפילו אם המיחם התחתון מונח על גבי האש, (כמו כל דבר שמותר להניחו כנגד המדורה).

⤶ רבינו ירוחם: אם יש בקדירה דבר לח שהצטנן ומצטמק ויפה לו, לכו"ע אסור.

☜ שו"ע: מותר^[1] אפילו אם המיחם על גבי האש (וכך פסקו גר"א ואליה רבה). אבל אם יש בו תבשיל צונן מצטמק ויפה לו אסור.

1. סעיפים אלו עוסקים רק בקדירה שיש בה תבשיל שהתבשל כל צרכו, אבל אם לא התבשל כל צרכו אסור (משנ"ב).

2. לדעה המתירה אין איסור מצד מחזי כמבשל כיוון שהנחה על קדירה לא נראית כבישול שהרי לא רגילים לבשל כך (משנ"ב^[2]).

3. אמנם בסימן רנג, ה, נפסק שאין לתת מחדש על גבי כירה אפילו אם היא גרופה וקטומה, ואילו כאן לא חששו לזה. צריך לומר שהפסקת המיחם (אפילו בכירה שאינה גרופה) עדיפה על פני כירה גרופה, משום שאין דרך לבשל על גבי מיחם כלל (משנ"ב^[3]).

4. בסעיף ד השו"ע אסר לחמם תבשיל שהצטנן, בלי לחלק אם מצטמק ורע לו או טוב לו. רק הרמ"א חילק בניהם. בסעיף ח השו"ע מצטט את רבינו ירוחם שחילק בניהם, האחרונים חולקים בדעתו:

◄ תוספת שבת, גר"א ומשנ"ב: השו"ע אוסר גם במצטמק ורע, ורק נקט את לשון רי"ו.

◄ מג"א^[4]: השו"ע מתיר מצטמק ויפה לו, ובסעיף ד סתם כי סמך על מה שכתב כאן.

☜ משנ"ב: כבר התבאר שהלכה כמ"ד שאין חילוק בין מצטמק ורע לו או טוב לו ובכל מקרה אסור.

הערות שוליים[עריכה]