פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכ ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכ ד

סעיף ד | סוחט לתוך מאכל[עריכה]

רב יהודה אומר בשם שמואל (דף קמד:) שמותר לסחוט אשכול ענבים לתוך התבשיל שיש בו אוכל. ומוסיף רב חסדא על פי זה שמותר לחלוב עז בשבת לתוך מאכל. (סחיטה לתוך אוכל זה כמפריד אוכל מאוכל ואין זה דרך פריקה (רש"י)).

◄ ר"ח: אין הלכה כך, אלא כרבי יוחנן שכבשים ושלקות חייבים עליהם חטאת ולכן גם לתוך קדירה אסורה שהרי רבי יוחנן לא חילק.

◄ רא"ש: חשש לדעת הר"ח, וכתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה.

◄בה"ג ובעל הלכות פסוקות: מותר לסחוט לתוך קדירה דווקא ביו"ט.

◄ רמב"ם, רי"ף ותוספות: מותר לסחוט ענבים גם בשבת לתוך מאכל. (ולחלוב עז מותר רק ביו"ט^[1] (ועיין בסעיף הבא)).

☜ כך פוסק שו"ע.

⤶ כיוון שרבינו חננאל מחמיר בזה המחמיר תבוא עליו ברכה (משנ"ב).

1. אסור לסחוט לקערה ריקה אפילו אם בדעתו לתת את המשקה לתוך אוכל אחר כך (משנ"ב).

2. אסור לסחוט לתוך קערה שאין בה תבשיל (שו"ע) ואף חיוב חטאת יש בזה (ביה"ל).

3. סחיטה לתוך משקה: אסור ואף חייב בזה חטאת (ביה"ל).

4. ◄ לראב"ד מותר רק בענבים העומדים לאכילה.

◄ להשלמה מותר גם בענבים העומדים לשתיה.

☜ נשמע מהשו"ע שהלכה כבעל ההשלמה (ביה"ל).

הערות שוליים[עריכה]