פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכ ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:42, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכ ו


סעיף ו | סחיטת לימונים[עריכה]

עיין בסוף הסעיף הקודם לביאור סוגיית סחיטת לימונים.

☜ שו"ע (על פי רא"ש ורי"ו): מותר לסחוט לימונים.

⤶ אפילו לצורך המשקה מותר, אף שלא לתוך קדירה (משנ"ב[1]).

  1. בימינו שרגילים לסחוט לימונים גם לצורך שתיית המשקה שלהם לבדו, אין להתיר אלא אם סוחט את הלימון על מאכל (משנ"ב[2]).

  2. למרות שחששנו לדעת הר"ח בסחיטה לתוך מאכל (בסעיף ד' וז') שהמחמיר תבוא עליו ברכה, בלימונים אין זה שייך[3] (ביה"ל).


הערות שוליים[עריכה]

  1. ואפילו אם הדרך לסחוט אותם בחול, כיוון שמשתמשים בהם רק עם עוד משקה ולא לשתותם לבד, או שרגילים רק לסחוט אותם לתוך משקה, מותר (שני תירוצי הב"י שהמשנ"ב מביא).
  2. הרב עובדיה (חזו"ע ד, קלה) חולק ומתיר. והביא שם כמה וכמה אחרונים שאסרו לסחוט גם על סוכר כיוון שבסופו של דבר הוא נותן את הסוכר בתוך מים. ע"ש. (אמנם להלכה הרב עובדיה התיר בגלל שסמך על השו"ע). אך במנוחת אהבה החמיר בזה (ב, ו, יא).

  3. כיוון שהרגילות לשתות את המיץ לימון רק עם עוד דברים ולא לבדו (התירוץ הראשון בבית יוסף).