פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכ כ

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:43, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכ כ


סעיף כ | צובע בדרך לכלוך[עריכה]

◄ יראים: אם ידיו של האדם מלוכלכות מתותים יזהר שלא יגע במפה או בבגדיו משום צובע.

☜ כך פוסק שו"ע בשם יש מי שאומר (האיסור הוא רק למ"ד פס"ר דלנח"ל אסור למרות שזה מקלקל[1] (משנ"ב)).

◄ אגור: אין איסור בכל זה כיוון שזה דרך לכלוך.

⤶ יש אחרונים שמקלים בצביעה בדרך זו ואפשר לסמוך עליהם איפה שאי אפשר להזהר (משנ"ב). (ונראה משעה"צ שניתן להקל בשעת הדחק).

  1. אין איסור בצביעת הידיים והפנים כי אין דרך לצבוע אותם בכך, אך אישה שדרכה בכך אסורה (בסימן שג, כה) (משנ"ב).

  2. ודאי שבגד אדום אסור לקנח בו ידיו, שמתקן אותו בכל (מג"א).

  3. הצובע חוט באורך ארבע טפחים בצבע המתקיים, חייב מהתורה, אך בדבר שאינו מתקיים פטור. העושה עין הצבע (כלומר שנותן צבע לתוך מים לעשותו בצבע מסוים) חייב לרמב"ם. ולראב"ד פטור, כי צובע חייב רק אם צבע דבר אחר.


הערות שוליים[עריכה]

  1. החזו"ע (ה, טו- טז) כתב שהשו"ע הזהיר כמין מידת חסידות אבל לא אסר מדינא, שהרי בפס"ר (דנח"ל) בדרבנן השו"ע מתיר (סימן שיד, א)