פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכג ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:45, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכג ו


סעיף ו | הדחת כלים בשבת[עריכה]

הברייתא (קיח.) מתירה להדיח כלים לצורך שבת, אבל כלים שאינם לצורך שבת אסור להדיח, כמו הכלים שנשארו לאחר סעודה שלישית. אבל כוסות מותר להדיח כל היום, כי משתמש בהם כל היום.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

  1. אפילו אם יש לו עשר כוסות והוצרך לאחת מותר להדיח את כולן, כיוון שכולם ראויות לו לשימוש בו ביום. והוא הדין שמותר להציע עשר מיטות (משנ"ב).

  2. אם ברור לאדם שלא ישתמש עוד בכוסות הללו אסור להדיחם[1] (משנ"ב).


הערות שוליים[עריכה]

  1. בסימן שב כתב המשנ"ב שאם רוצה לסדר את המיטה (שלא ישכב עליה עוד בשבת) מחמת שזה יוצר חוסר סדר מותר. לפי זה גם בכלים, אם יש בזה אי נעימות יהיה מותר. כך נראה בפשטות. לעניין שריית כלים במים לאחר הסעודה כדי שלא ידבקו שאריות המאכל לכלים, הגרש"ז (מנחת שלמה תניינא לו, ס"ק ו) מתיר אלא שלא ישטוף בידיו. האור לציון (ב, לד, א) אוסר כיוון שזה גם נחשב הכנה מקודש לחול. (עיין בדברי הגרש"ז שדבריו נובעים מיסוד שכל דבר שרגילים לעשותו כדרך שגרה אין בו איסור של הכנה מקודש לחול, כמו הכנסת אוכל למקרר או החזרת ספר למקומו).