ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכו ב

סעיף ב | זיעה בחמי טבריה[עריכה]

המשנה (קמז.) אומרת שהרוחץ בחמי טבריה ובמי מערה (ומסתפג באלנותית לא יביאה בידו) והגמרא מדייקת שמי המערה חמים כמו חמי טבריה, ועל זה אומרת המשנה 'הרוחץ' בלשון דיעבד ולא לכתחילה.

הראשונים מתקשים מהגמרא בדף מ. המתירה לכתחילה לרחוץ במי טבריה ואילו כאן מפורש שאסור לכתחילה לרחוץ במי טבריה.

◄ גאונים, רי"ף ורמב"ם: מדובר על מים חמים בתוך מערה, ויש בהם חום גדול וזיעה ולכן אסור, כיוון שגם במי טבריה יש איסור בזיעה.

◄ רבינו יונה, רמב"ן, רשב"א, תוספות, רא"ש ור"ן: אין איסור בזיעה של מי טבריה^[1], והגמרא דייקה שאסור לכתחילה רק בנוגע למי מערה של חמי האור, אבל חמי טבריה והזיעה שלהם מותרים לכתחילה. וכיוון שזה איסור דרבנן קל הלכה להקל בזה (ר"ן).

☜ שו"ע: יש אומרים שאסור לרחוץ בחמי טבריה כשהם במקום מקורה ויש אומרים שמותר.

⤶ ויש לסמוך על הדעה המקילה^[2] (אליה רבה).

[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]