פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים של ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | ילוד נכרית[עריכה]
הגמרא בע"ז (כו.) אומרת שלא מיילדים נכרית ביום חול מפני שמיילדת בן לע"ז. אבל בשכר מותר מפני איבה. רב יוסף סבר להתיר בשבת בשכר מפני האיבה כמו שבחול מותר בשכר. ודוחה אביי שיכולה לומר לה שרק יהודים שאינם מחללים שבת מותר לחלל עליהם שבת, אבל על גוים אסור, ואם כך אין איבה.
תוספות: התירו לחלל עבור גוי כאשר יש איבה רק באיסורי דרבנן (שכן, כיצד התירו איסורי תורה מפני איבה, והרי יש ביילוד אישה משום עוקר דבר ממקום גידולו כדאיתא בשבת קז:).
☜ טור ושו"ע: אסור ליילד גויה בשבת אפילו בדבר שאין בו חילול שבת.
⤶ אפילו בשכר אסור, כיוון שיכולה להשתמט ולתרץ שרק על מי ששומר שבת אפשר לחלל עליו שבת (משנ"ב). ואם יש חשש איבה מותר (מג"א), ורק באיסורי דרבנן (משנ"ב[1]*).
א. על פי הנ"ל- רופאים שנוסעים כדי לרפא גוים וכותבים להם תרופות ושוחקים להם סממנים, אין להם על לסמוך ומחללי שבת במזיד הם (משנ"ב).
ב. גר תושב מצווה להחייתו אך דווקא בדברים שאין בה חילול שבת, ואפשר שבאיסורי דרבנן מותר. וקראים אסור אפילו באיסורי דרבנן, ויש להאריך בזה (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * והאחרונים כתבו שאם יש חשש של סכנה מחמת האיבה, מותר לעשות גם איסורי תורה בהצלת הגוי. (כ"כ הגרש"ז (שש"כ מ, מב) והאג"מ (ד, עט), (וכתב שאם יכול להמנע מתורנות בשבת כשימצא רופא גוי, עדיף כך). וכן כתבו אחרונים נוספים.