פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים של ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:51, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים של ד


סעיף ד | עד מתי נקראת יולדת[עריכה]

הגמרא (שם) מביאה כמה דעות עד מתי נקראת יולדת. במסקנתה מביאה את דעת נהרדעי שחילקו: כל שלושה ימים ראשונים בין אמרה צריכה אני ובין אמרה איני צריכה, מחללין עליה את השבת. משלושה עד שבעה, אמרה צריכה אני, מחללין עליה את השבת. אמרה איני צריכה, אין מחללין עליה את השבת. ועד שלשים יום אפילו אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת, אבל עושין על ידי גוי.

רמב"ן: בשלושת הימים הראשונים אפילו אם אומרת שאינה צריכה מחללים עליה את השבת. כיוון שהיא מבקשת דברים שידוע שיולדות צריכות להם, מחללים עליה ולא שומעים לה שמא אחזה אותה חולשה או שאינה מרגישה (רש"י כותב שמדובר כשחברותיה אומרות שהיא צריכה לכך).

☜ שו"ע: שלושה ימים הראשונים, אפילו אמרה איני צריכה, מחללים עליה.

⤶ כשזה דבר שחברותיה אומרת שרגילים לחלל שבת בשביל יולדת, ואין כאן רופא או מיילדת לראות שצריכה לכך. (שאז אומרים שהיא נחלשה או לא מרגישה ומחמת הספק מחללים עליה שבת) (משנ"ב).

❖ כשהיולדת והרופא אומרים שלא צריכה[עריכה]

פשוט שאם הרופאים אומרים שהיא צריכה (למרות שהיא אומרת שלא צריכה) או שהיא אומרת שהיא צריכה (למרות שהרופאים אומרים שהיא לא צריכה) מחללים עליה שבת. (עיין בסימן תריח, א).

◄ רמב"ן: אם היולדת והרופאים אומרים שאינה צריכה חילול שבת, לא מחללים כי יש הרבה דברים שלא עושים ליולדת גם בחול.

☜ כך פוסק משנ"ב.

◄ שאילתות ורשב"א: מחללים עליה שבת כי גופה חלש ומתפרק.

❖ משלושה עד שבעה[עריכה]

כנ"ל, הגמרא אומרת שמשלושה עד שבעה, אם אמרה צריכה אני מחללים עליה שבת ואם אמרה שאינה צריכה לא מחללים עליה שבת.

☜ וכך פסק שו"ע.

⤶ אף בסתמא מחללים עליה (משנ"ב).

א. ודאי שאם רופא אמר שצריכה חילול, מחללים, אפילו אם היולדת אומרת שאינה צריכה. אך אם רק חברותיה אומרות שצריכה, שומעים לה ולא מחללים (משנ"ב).

ב. אם היולדת אומרת שצריכה, גם מול מאה רופאים שומעים לה (משנ"ב).

[עריכה]

❖ שלושה ימים מעת לעת[עריכה]

◄ מג"א: לא מחשבים מעת לעת אלא ימים שלמים. לכן אם ילדה ברביעי, בשבת כבר נחשב שעברו לה שלושה ימים.

◄ גר"א, יד אפרים (וכך נראה מדברי הרא"ש, הריטב"א והאיסור והיתר): מחשבים מעת לעת.

☜ לעניין יום כיפור ודאי מקילים. וגם לעניין מלאכה בשבת, אם לא הזדמן גוי מותר גם על ידי יהודי (משנ"ב).

א. מחשבים משעת סוף הלידה (לחם משנה) (ובביה"ל הסתפק בביאור דעת הרמב"ם).