פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים של ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | אישה שמצטערת מהחלב שלה[עריכה]
הברייתא אומרת (קלה.) שתינוק שנולד בחודש שמיני אסור לעשות בשבילו מלאכות, ואסור לטלטלו, אבל אימו שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה[1]. הברייתא אומרת עוד שתינוק שיש ספק אם בן שבעה או בן שמונה לא מחללים עליו שבת.
◄ רב ניסים גאון: אסור לאישה להוציא חלב אפילו על הרצפה.
◄ י"א במרדכי (-הרוקח): רק לתוך כלי אסור, כיוון שזה מפרק, אבל על הרצפה מותר כיוון שאין זה מפרק.
☜ שו"ע: קטן בן שמונה חדשים או ספק בן שמונה אסור לטלטלו אבל אימו שוחה ומניקתו מפני הצער. ויכולה להוציא גם בידיה (על הרצפה (משנ"ב)).
⤶ אחרונים: קטן ספק שמונה מותר לטלטלו שמא הוא בן שבעה.
א. מותר להוציא חלב על הארץ כיוון שאין זה מפרק וגם משאצל"ג, ובמקום צער לא גזרו (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הראשונים (תוספות, רא"ש ורי"ו) כותבים שאין הכוונה לסכנה ממש אלא לצער שיש לאמא מחמת רוב החלב וכיוון שאין כאן אלא מלאכה שאינה צריכה לגופא מותר כיוון שזה מקום צער (כמו שהתירו מפיס מורסא בגלל שזה משאצל"ג במקום צער). אמנם הרמב"ם פוסק שמשאצל"ג חייב כדעת רבי יהודה. ועם זאת פסק (י, יז) שמפיס מורסא מותר. המגיד משנה מבאר שהרמב"ם למד שמפיס מורסא חייב בעיקרון משום מכה בפטיש וכיוון שכן, אם עושה בשביל רפואה אין בו שום חיוב מהתורה כיוון שלא גמר את המלאכה, ואם כך מותר במקום צער. הבית יוסף (כאן) כותב שכמו שהרמב"ם התיר להפיס מורסא (כמו שביאר המגיד משנה), כך הוא יתיר להוציא חלב במקום צער. ולכאורה צ"ע איך השווה בין הדברים, שכן שם ההיתר תלוי בייחודיות של מכה בפטיש, מה שאין כן במלאכת דש. וראיתי שהמחצית השקל הקשה גם כך, וכתב עוד שאת שיטת הרמב"ם אפשר לבאר על פי המרדכי (הרוקח) שכתב שאין איסור תורה בחליבה על הרצפה כי אין זה מפרק.