פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים של ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט | סידור אברי התינוק[עריכה]
נחלקו נחמן ורב ששת (קכג.) לגבי אנסובי ינוקא. (תיקון את אברי התינוק שהתפרקו מהלידה (רש"י)). רב נחמן אוסר כי דומה למתקן, ורב ששת מתיר כי זה דבר שבשגרה, ודומה כמי שמאכיל ומשקה את התינוק.
רב נחמן (קכט:) מתיר ללפף תינוק בשבת ולעשות בשבילו כל מה שכתוב בפרשת תוכחה. (כלומר לכרוך אותו בבגדים (רש"י)).
הגמרא (בדף קמז:) מקשה על רבי יוחנן שהתיר ללפף תינוק בשבת, מהמשנה שאסרה לעצב קטן. ומיישבת שהמשנה שאסרה עוסקת בעמוד השדרה, ונאסר כי נראה כבונה.
הראשונים נחלקו האם 'ליפוף' 'ואנסובי ינוקא' זה היינן הך, ומתוך זה במה נחלקו רב נחמן ורב ששת ומה היחס לדין 'אין מעצבים' שאמרה המשנה.
◄ רא"ש וטור: ליפוף התינוק ואנסובי זה היינו הך. ביום הלידה מותר לכו"ע, כיוון שכל איסורי חכמים הותרו ביום הלידה (קכט:), וביום השני נחלקו רב ששת ורב נחמן אם מותר. והלכה כרב ששת שמותר. והאיסור לעצב קטן הוא דווקא מהיום הראשון והלאה, אבל ביום הראשון מותר.
☜ מג"א: מותר ליישב את אברי הוולד דווקא ביום הלידה (- והיינו מעצבים. ודין 'ליפוף' 'ואנסובי' נפסק בסעיף י לדעתו).
◄ תוספות, ומאירי: אנסובי וליפוף אינם אותו דבר. ליפוף מותר כיוון שאין בזה שום איסור. אך אנסובי זה יישוב אברי התינוק, ובזה מחלוקת ר"נ ור"ש אם יש בזה איסור דרבנן, והלכה כרב ששת שהתיר. עיצוב קטן (בחוליות השדרה) אסור לעולם[1].
☜ שו"ע (ע"פ הגר"א) ומשנ"ב: מותר ליישב אברי תינוק גם הרבה אחרי הלידה (- והיינו אנסובי. ודין 'ליפוף' נפסק בסעיף הבא[2]).
◄ רש"י (ע"פ דף קכט:[3]): אנסובי וליפוף אינם אותו דבר. ליפוף מותר כיוון שאין בזה שום איסור. אנסובי זה יישוב אברי התינוק וזו מחלוקת ר"נ ור"ש אם יש בזה איסור דרבנן בכלל והלכה כרב ששת. ועיצוב קטן הותר ביום הלידה כמו שאר איסורי דרבנן בדף קכט:.
⤶ עולה שלפי תוספות אסור להחזיר חוליה לתינוק לעולם, ולרש"י ורא"ש מותר ביום הלידה.
☜ משנ"ב: ביום הלידה אפשר להקל, ובימים שאחרי אסור לכו"ע.
סיכום:[עריכה]
| אנסובי | ליפוף | עיצוב | |
|---|---|---|---|
| רא"ש, רש"י (ע"פ הגר"א) טור ומג"א | מותר בראשון ובשני (ור"נ אסר מהיום השני) | אסור בשני ומותר בראשון | |
| תוספות ושו"ע (חוץ מעיצוב שאולי סובר כרש"י) | לרב ששת: מותר תמיד ולרב נחמן אסור תמיד. | מותר תמיד | אסור תמיד |
| רש"י (קכט:) | אסור בראשון ומותר בשני |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וצ"ל שזה איסור דרבנן חמור שלא הותר כמו שאר האיסורים בדף קכט:.
- ↑ ודין אין מעצבין לא נפסק בשו"ע כיוון שהשו"ע הסתפק אם לפסוק כמו תוספות שאסור לעולם, או כמו הרא"ש (ורש"י לדרך השניה הנ"ל) שביום הלידה מותר. [קצת קשה לי: מדוע שו"ע לא כתב שאסור לעצב בימים שאחרי הלידה, הרי דין זה מוסכם על כולם לאיסור].
- ↑ רש"י בדף קכט: כותב שליפוף ואנסובי זה לא אותו דבר. אם כך, שיטתו היא כשיטת תוספות בביאור הסוגיא. אלא שביחס לעיצוב קטן רש"י חולק וכותב שבו ביום מותר כדברי הרא"ש ונמצא דעתו ממוצעת בין תוספות לרא"ש. אמנם הגר"א מציע שכיוון שרש"י חילק בדף קמז: בין יום הלידה לימים שאחריה יוצא שאין צורך לחלק בין ליפוף ואנסובי כמו שכתב בקכט: ואם כך כנראה רש"י חזר בו ולא מחלק בין אנסובי לליפוף כדברי הרא"ש.