פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלו ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | שרשי אילן[עריכה]
המשנה (צט:) אוסרת להשתמש בשרשי אילן הגבוהים מעל הקרקע שלושה טפחים, אבל בפחות משלושה מותר כיוון שהם כקרקע.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
⤶ הוא הדין ענף של אילן הנמוך פחות משלוש לקרקע (משנ"ב).
וכל שכן ירק הנמוך מג' טפחים מותר. ואילו שיח נמוך שיש בו פירות, אסור להשתמש בו אף שהוא נמוך משלושה טפחים, ורק שרשי אילן שאין בהם פירות ונאסרו משום לא פלוג, מותרים בפחות משלושה טפחים. ואפשר שגם בירק שראוי לאכילה אסור אפילו בפחות מג' טפחים[1] (פרי מגדים).
❖ היתר שבא מאיסור[עריכה]
נחלקו רבה ורב ששת בשרשי אילן הנמוכים משלושה טפחים שבאו מעל שלושה טפחים, רבה מתיר כיוון שהם בפחות מג', ורב ששת אוסר כיון שהם באו מאיסור. מעל שלושה אסור לכו"ע, בפחות משלושה לכו"ע מותר, ונחלקו בפחות משלושה לאחר שעלה השורש שלושה[2].
הגמרא אומרת שגם באנגרא ובקרן זוית נחלקו. והיינו גזע שעומד בתוך חריץ וסמוך לו משני צדדיו קרקע, וכן אילן שסמוך בשלוש מצדדיו לקרן זוית, ואם מודדים מהגובה אין שלושה טפחים, ואם מודדים מהקרקע יש שלושה. לרבה מותר ולרב ששת אסור.
רי"ף ורא"ש: הלכה כרבה.
☜ כך פוסק שו"ע.
עוד אומרת הברייתא ששורשי אילן שהיו גבוהים מהקרקע שלושה טפחים ושווים לה רק בצד אחד- אסור לשבת עליהם.
☜ כך פוסקים רמב"ם טור ושו"ע.
אם לא היה חלל שלושה טפחים מתחת לענף אלא בצירוף הענף, דינו כגבוה שלושה טפחים (ביה"ל ע"פ לשון הטור והשו"ע).
מותר להשתמש בענף היוצא מעץ אם הענף אינו בגובה שלושה טפחים שהרי לא היה בגובה האסור מעולם (אחרונים).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
בתחילה הפרי מגדים רצה להתיר בכל אילן שאינו גבוה שלושה טפחים, אבל למסקנה כתב לאסור.
- ↑ א. מותר לכו"ע. ב. אסור לכו"ע. ג. מחלוקת והלכה שמותר. קובץ:Media/image14.emf