פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלז א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | אינו מתכוון ופסיק רישיה[עריכה]
נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון האם דבר שאינו מתכוון מותר או אסור. הלכה נפסקה (בדף כב.) כדעת רבי שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר. אמנם אם הפעולה האסורה תתרחש בהכרח גם רבי שמעון מודה שפסיק רישיה אסור (דף קג. ועוד).
רבי יצחק בן אלעזר (כט:) אוסר לגרור מיטה בעלייה של שיש גזירה משום עלייה של עפר.
נחלקו האמוראים בהמשך הגמרא האם רבי שמעון התיר אינו מתכוון כאשר יש אפשרות להמנע מהפעולה, כמו בגרירת ספסל קטן. למסקנת הגמרא עולה שרבי שמעון התיר אפילו אם אפשר להמנע מהפעולה (ובזה רבי יהודה חולק עליו), כי שנינו שרבי שמעון מתיר למוכרי כסות למכור כסות כלאיים שתהיה על האדם, למרות שאפשר להמנע מכך.
הגמרא (צה.) מתירה לרבץ מים על עפר שבבית, משום שלהלכה קיי"ל כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר.
◄ רי"ף, רמב"ם, רא"ש, סמ"ג, תרומה, רוקח, הגה"מ וטור: הלכה כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר גם בספסלים קטנים[1].
☜ כך פוסק שו"ע (והוא שלא יהיה פסיק רישה. וכן פסק את הגמרא המתירה לרבץ מים).
◄ יראים: הלכה כרבי שמעון רק בספסלים גדולים.
מותר לרבץ מים אפילו בקרקע שאינה מרוצפת (גמרא).
❖ פסיק רישיה בגרירת ספסל[עריכה]
רוקח: אסור לגרור ספסל גדול מאוד שודאי יעשה חריץ בקרקע, גם אם מדובר על עלייה של שיש.
☜ כך פוסקים מג"א ומשנ"ב. אך אם כל העיר מרוצפת מותר[2] (שער הציון).
◄ בית יוסף: רבי שמעון מודה שיש איסור דרבנן באינו מתכוון כשמדובר על איסור תורה. והוכיח דבריו מגמרא בדף מו.
◄ שער הציון: רבי שמעון מתיר אינו מתכוון אפילו באיסור תורה, כמו שמוכח במסקנת הסוגיא שם.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וצ"ב מדוע התירו חכמים דבר שאינו מתכוון כשיכול אחרת. וצ"ל שכיוון שדבר שאינו מתכוון אינו מתייחס כלל אל האדם, אין הבדל אם יש אפשרות אחרת או לא.
- ↑ מכמה צירופים: א. עצם החפירה נעשית כלאחר יד ואסורה רק מדרבנן. ב. מקלקל את הבית על ידי הגומות. ג. פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן. ד. רש"י ותוספות מתירים אם כל העיר מרוצפת.