פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלז ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | טאטוא בית[עריכה]
הגמרא דנה האם מותר לטאטא בית בשבת (לכבד בית). לדיון זה יש שני צדדים: מצד השוואת גומות שאסורה משום בונה, ומצד טלטול עפר שאסור משום מוקצה.
הגמרא בדף צה. מביאה מחלוקת רבי אליעזר וחכמים האם המרבץ ומכבד ביתו חייב או פטור. לרבי אליעזר חייב כיוון שודאי שישווה גומות ולחכמים פטור כיוון שלא בטוח שישווה גומות (ע"פ ביאור תוספות[1]).
למסקנה אומרת הגמרא שכיוון שהלכה כר"ש שלא שאינו מתכוון מותר, אין איסור.
הראשונים חולקים מה התיר רבי שמעון:
◄ בה"ג: ר"ש התיר כיבוד וריבוץ, כי אין בזה פס"ר שישווה גומות.
◄ תוספות: ר"ש התיר רק ריבוץ, אבל כיבוד אסור מצד הזזת העפר או משום שיש פס"ר שישווה גומות[2].
יש סוגיות נוספות בהן עולה לכאורה שיש איסור בכיבוד הבית:
רבי אלעזר אומר (קכד:) שמותר לטלטל מטאטא של תמרה. הגמרא שואלת באיזו מציאות מותר אם מחמה לצל, הרי אין מי שמתיר כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל?. (משמע שאסור).
הגמרא בביצה (כב.) אומרת שאסור לכבד הבין המיטות ביו"ט.
הגמרא (קכז.) אומרת שאסור לפנות אוצר שמא יבוא להשוות גומות. אבל להתחיל אוצר מותר. (משמע שאסור לכבד שמע יבוא להשוות גומות).
הגמרא (קנא:) אומרת שאסור לסוך קרקע מרוצפת משום שיש חשש שיחליפו אותה בקרקע רגילה ויבוא לידי השוואת גומות. (משמע שאסור אפילו לסוך שמא ישווה גומות).
◄ בה"ג, רי"ף, רמב"ן ורשב"א: מותר לטאטא בית[3].
◄ תוספות, רא"ש, רז"ה, ראב"ד, סמ"ג, סמ"ק, תרומה, רבינו ירוחם, מרדכי, רמב"ם ורש"י (ע"פ מ"מ): אסור לטאטא בית[4].
⤶ טעם האיסור:
◄ משום שמזיז עפר ממקומו (תוספות). [והוי מוקצה (מרדכי). וכן שעושה גומא (או"ז)].
◄ משום שפס"ר שיבוא להשוות גומות (תוספות ע"פ ר"ן, ראב"ד, רש"י, רז"ה[5]).
◄ שמא יבוא להשוות גומות (רמב"ם[6]).
☜ שו"ע: אסור לטאטא אלא אם כן הקרקע מרוצפת (עיין לקמן), ויש מתירים גם באינו מרוצף.
רמ"א (בשם רי"ו): מותר לבקש מגוי שיטאטא את הבית (קרקע מרוצפת - לקמן).
⤶ אפילו אינו מרוצף, כיוון שזה רק פס"ר ולא החמירו באמירה לגוי גם בפס"ר (משנ"ב).
❖ כיבוד קרקע מרוצפת[עריכה]
מתוך המחלוקת הנ"ל נחלקו הראשונים האם יש לאסור גם כיבוד בית בקרקע מרוצפת. בגמרות מוזכר פעמים שאסרו[7] ופעמים שהתירו:
הגמרא (בדף צה.) אומרת שאמימר התיר לרבץ מים על קרקע מרוצפת, ולא גזר משום קרקע שאינה מרוצפת. (משמע שמותר קרקע מרוצפת).
הגמרא (כט:) מביאה שרבי יצחק בן אלעזר אסר לגרור מיטה בעליה של שיש, גזירה משום עליה רגילה. (משמע שאסור גם רצפה מרוצפת).
הגמרא (בדף קנא:) אומרת שאסור לסוך קרקע מרוצפת בשבת כיוון שיש חשש שיבוא לכבד גם קרקע שאינה מרוצפת. (משמע שאסור גם רצפה מרוצפת).
◄ פשט רמב"ם ורמב"ן: מותר לכבד קרקע מרוצפת בכל מקרה[8].
☜ שו"ע: מותר לכבד קרקע מרוצפת בכל מקרה.
◄ רש"י, תוספות, רמב"ם (ע"פ הרב המגיד) ותרומה (ע"פ ב"י[9]): אם כל העיר מרוצפת מותר, (האיסור בקרקע מרוצפת הוא משום גזירה, והיא אינה שייכת כשכל העיר מרוצפת[10]).
☜ רמ"א: יש להחמיר בקרקע מרוצפת.
⤶ אבל אם כל העיר מרוצפת מותר (ביה"ל). (ועיין לקמן בכיבוד במטאטא שענפיו נשברים).
◄ ר"י (ע"פ ב"ח) ורא"ש (ע"פ הטור): אסור לכבד רצפה מרוצפת גם אם כל העיר מרוצפת, (כי אסור גם משום מוקצה[11]).
◄ תרומה (בטעמו השני): אסור גם אם כל העיר מרוצפת (כי גם בקרקע מרוצפת יש איסור משום כיבוד שבין השורות[12]).
◄ שלטי הגיבורים: אסור גם אם כל העיר מרוצפת (כי יש חשש שישבור קיסמים, וזה שייך גם בקרקע מרוצפת).
ביה"ל: לדעת הרמ"א מותר לטאטא כשכל העיר מרוצפת. והוכיח שאין לחשוש לטעמים שהזכירו הראשונים, אם משום גזירה (כיוון שכל העיר מרוצפת), אם משום 'בין השורות' (שכן מוכח בגמרא שלא חששו לזה), אם משום מוקצה (שכן מוכח שהרמ"א לא חשש למוקצה, מכך שהתיר במכבדת רכה, והטעם לזה עיין לקמן בדיון על מוקצה) ואם משום שבירת קיסמים (מצד שכמה אחרונים מפקפקים באיסור, אלא שעדיף להתיר רק במכבדת רכה).
❖ איסור שבירת קיסמים[עריכה]
◄ שלטי הגיבורים: במטאטא העשוי מעצים קשים יש חשש של שבירת הקיסמים[13]. ואסור גם בעיר מרוצפת.
☜ כך פוסק רמ"א.
◄ מהר"י קסטרו, בית מאיר ומאמר מרדכי: אין איסור בשבירת קיסמים דלא הוי פסיק רישיה.
⤶ ביה"ל: לא כדאי להקל בזה. ומי מי שמקל לטאטא בעצים שנשברים, בעיר שכולה מרוצפת, אין למחות בידו.
❖ איסור מוקצה[עריכה]
הראשונים חולקים האם שייך לאסור לכבד בית משום מוקצה של טלטול העפר או הלכלוך:
◄ תוספות וראב"ד[14]: אסור לכבד בית משום מוקצה[15].
☜ כך פוסק ב"ח.
◄ רמב"ן (במלחמות), רשב"א ור"ן: אין איסור מוקצה.
⤶ כיוון שזה גרף של רעי (רשב"א). או כיוון שזה טלטול מהצד על ידי דבר אחר שמותר לצורך דבר המותר (ר"ן).
☜ מדברי הביה"ל נראה שלא חששו למוקצה מטעמים אלו.
❖ כיבוד על ידי דברים רכים[עריכה]
◄ אגור ודרכי משה: מותר לכבד קרקע על ידי דברים רכים כמו נוצת אווז או בגד רך, כיוון שאין חשש שיבוא להשוות גומות.
☜ כך פוסק רמ"א.
◄ רש"ל ואליה רבה (בביה"ל): אסור על ידי נוצת אווז.
◄ גר"א: אין להתיר אפילו על ידי שאר דברים רכים.
☜ ביה"ל: אין למחות ביד המקילים, ובודאי שבקרקע מרוצפת מותר.
מברשת רכה:
◄ כלכלת שבת: מותר לכבד את הבית במברשת רכה (גם באינה מרוצפת).
◄ ביה"ל: דוחה דבריו (כי רק מה שהזכיר הרמ"א להתר בכלל הדברים המותרים שזה שינוי גדול). אך בקרקע מרוצפת מותר.
אם רוצה לטאטא את הבית היטב עם נוצה וכדומה:
◄ לחיי אדם: מותר.
◄למשנ"ב: אסור (ותמה מניין למד החיי אדם להתיר, שכן נראה מהדרכי משה לאסור).
סיכום[עריכה]
- קרקע שאינה מרוצפת:
◄ רי"ף ובה"ג: מותר.
◄ רמב"ם ותוספות: אסור, וכך פסק בשו"ע.
קרקע מרוצפת:
◄ רי"ף ובה"ג: מותר כנ"ל.
◄ רמב"ם, תוספות ורש"י: מותר. וכך פסק שו"ע.
◄ תרומה, מרדכי, רבינו ירוחם (ועוד): אסור, וכך פסק הרמ"א. [אבל בעיר שכולה מרוצפת מותר (ע"פ תרומה ורש"י)].
טאטוא בעזרת דבר רך:
◄ אגור ורמ"א: מותר.
◄ גר"א: אסור.
⤶ ביה"ל מתיר במרוצף. (והמקל באינו מרוצף לא מוחים בו).
[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וכותב תוספות שאם מתכוון להשוות גומות ודאי שחייב חטאת, וכך כותב הרמב"ם. והרמב"ן סובר שאין בזה אלא איסור דרבנן כיוון שבונה כלאחר ידו (ביה"ל).
- ↑ כנ"ל תוספות ביאר שנחלקו רבי אליעזר וחכמים האם יש פס"ר בכיבוד וריבוץ או לא. ומשמע מדבריהם שלדעת חכמים אין פס"ר בין בכיבוד ובין בריבוץ. אם כך, לכאורה לא שייך לאסור כיבוד מצד פס"ר! ונראה שמי שאסר מצד פס"ר של השוואת גומות (תוספות ע"פ הר"ן, ראב"ד, רש"י) יסברו שמחלוקת התנאים היא רק בריבוץ, אבל בכיבוד לכו"ע יש בזה פס"ר, ובזה באמת ר"ש לא התיר.
- ↑ יישוב הגמרות: הגמרא בקכד: הרי"ף גרס שבאמת לדעת רבי שמעון מותר לטלטל מטאטא (עיין בהגהות הגר"א שם). הגמרא בביצה: זו שיטת רבי יהודה ולא קיי"ל כוותיה (ר"ן). הגמרא בקכז: אסרו לגמור אוצר כיוון שיש חשש שודאי יעשה גומות (רמב"ן במלחמות). הגמרא בקנא: אולי האיסור לסוך קרקע מרוצפת הוא גזירה שמא יבוא להשוות גומות ממש בקרקע רגילה, ולא שמא (כך נראה להסביר). ומה שלא חששו למוקצה, משום שזה טלטול מהצד לצורך דבר המותר - ניקוי הבית (שער הציון).
- ↑ מה שהגמרא בדף צה התירה לדעת ר"ש, היינו רק בריבוץ, אבל בכיבוד גם ר"ש מודה שאסור.
- ↑ לדעת הרז"ה (מח: מדפי הרי"ף) חכמים מודים שיש איסור תורה בכיבוד והם חלקו רק על ריבוץ. והרמב"ן כתב עליו שזה שיבוש, אלא ודאי שאין בזה אלא איסור דרבנן. ובדיון על מוקצה עיין לקמן.
- ↑ לכאורה דבריו קשים, שהרי הגמרא אומרת שאם אין פס"ר שישווה גומות מותר כרבי שמעון! הריב"ש (קצד) מבאר שבאמת אין פס"ר, אלא שכיוון שהוא מתכוון ליפות את הבית אסור כאילו מתכוון להשוות.
- ↑ הראשונים הזכירו כמה טעמים לאסור קרקע מרוצפת, ונביאם בקצרה: א. משום מוקצה של טלטול הלכלוך (ב"ח). ב. גזירה משום קרקע שאינה מרוצפת (תרומה). ג. שייך כיבוד גם בין הרבדים (תרומה ב'). ד. במטאטא קשה: משום שבירת הקיסמים של המטאטא (שלה"ג).
- ↑ ומה שכתוב בגמרא בדף כט שגזרו על עליית שיש משום עלייה רגילה, אינו ראיה לאיסור, כיוון ששם יש יותר חשש שיהיה חריץ מאשר בכיבוד (עיין ריטב"א שם). ונראה שגם מה שנאסר בדף קנא: לסוך קרקע, הוא משום שיש יותר וודאות שיהיה איסור.
- ↑ ונראה שכך סוברים רוב הראשונים המוזכרים לעיל לאסור טאטוא, שאם כל העיר מרוצפת מותר.
- ↑ ולכן גזרו על עליית שיש בדף כט, כיוון שלא כל העיר הייתה כך (ריטב"א בשם תוספות).
- ↑ ואמימר שהתיר כשכל העיר הייתה מרוצפת היה דווקא בריבוץ, אבל בכיבוד לא התיר (כנדצ"ל). עיין לקמן, האם שייך מוקצה בכיבוד הבית.
- ↑ ומה שהגמרא אוסרת במרחץ רק משום שיש חשש שיחליף בקרקע שאינה מרוצפת, ולא משום בין החריצים (הגמרא בקנא:), צ"ל ששם מדובר על קרקע מהודקת ביותר שאין בה כיבוד בין הרבדים (ביה"ל).
- ↑ והוי פסיק רישיה של סותר שלא על מנת לבנות (משנ"ב). או שזה זלזול בכבוד שבת ועובדין דחול (ב"ח).
- ↑ הראב"ד סובר שמותר לטאטא בית רק אם כיבדו אותו כבר מערב שבת שאז אין חשש השוואת גומות ולא חשש מוקצה. אך אם נפלו קליפות ביצים וכדומה על הרצפה - אסור מצד מוקצה.
- ↑ רמב"ן ומרדכי: טעמו של תוספות משום מוקצה. (לאור זרוע: גם בגלל שעושה גומא).