חושי הארכי

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־23:56, 2 בינואר 2021 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (←‏עצות אחיתופל לאבשלום)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חושי הארכי היה רע של דוד המלך, וכאשר אבשלום מורד בדוד - דוד שולח אותו להסתנן לנאמני אבשלום ולסכל את עצת אחיתופל. ה' מצליח את שליחותו ובזכות זה אבשלום איננו מצליח להרוג את דוד, והמרד מסתיים במותו של אבשלום. שמואל ב, טו-טז

קורותיו[עריכה]

רקע - החשש מעצת אחיתופל[עריכה]

אחיתופל יועץ דוד שותף במרד: "וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד מֵעִירוֹ מִגִּלֹה בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם" שמואל ב, טו, יב, ודוד חושש מאוד מכך: "וְדָוִד הִגִּיד לֵאמֹר אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים עִם אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל יְהוָה" שמואל ב, טו, לא כי: "וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל [אִישׁ] בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם" שמואל ב, טז, כג

שליחתו על ידי דוד[עריכה]

חושי מגיע אל דוד כאבל "וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ חוּשַׁי הָאַרְכִּי קָרוּעַ כֻּתָּנְתּוֹ וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ" שמואל ב, טו, לב, ודוד מבקש ממנו להסתנן לשורות אבשלום ולהפר את עצת אחיתופל: "וַיֹּאמֶר לוֹ דָּוִד אִם עָבַרְתָּ אִתִּי וְהָיִתָ עָלַי לְמַשָּׂא, וְאִם הָעִיר תָּשׁוּב וְאָמַרְתָּ לְאַבְשָׁלוֹם עַבְדְּךָ אֲנִי הַמֶּלֶךְ אֶהְיֶה עֶבֶד אָבִיךָ וַאֲנִי מֵאָז וְעַתָּה וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וְהֵפַרְתָּה לִי אֵת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל" שמואל ב, טו, לג-לד דוד מספר לו על מרגלים נוספים שהוא שלח שיעביר את המידע דרכם. שמואל ב, טו, לה-לו

הצלת דוד מייאוש ועבודה זרה[עריכה]

הנביא מתאר את מיקום המפגש של דוד עם חושי :" וַיְהִי דָוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים" רב יהודה בשם רב דורש תאור זה כרצון לעבוד עבודה זרה על-מנת למנוע חילול השם בכך שבן מורד בבנו הצדיק, אך חושי מונע ממנו זאת בטענה שאין כאן חילול השם ודוד אשם בכך שבנו מורד בו כי הוא נשא אשת יפת תואר: "ואמר רב יהודה אמר רב בקש דוד לעבוד עבודה זרה, שנאמר ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים, ואין ראש אלא עבודה זרה... והנה לקראתו חושי הארכי, אמר לו לדוד יאמרו מלך שכמותך יעבוד עבודה זרה, אמר לו מלך שכמותי יהרגנו בנו, מוטב יעבוד עבודה זרה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא, אמר מאי טעמא נסיבת יפת תאר, אמר ליה יפת תאר רחמנא שריה, אמר ליה לא דרשת סמוכין, דסמיך ליה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה... סנהדרין קז, א

ההצטרפות לאבשלום[עריכה]

למעשה חושי מגיע לירושלים עוד לפני אבשלום: "וַיָּבֹא חוּשַׁי רֵעֶה דָוִד הָעִיר וְאַבְשָׁלֹם יָבֹא יְרוּשָׁלָ‍ִם" שמואל ב, טו, לז כאשר הם נפגשים אבשלום מתפלא על כך שחושי מצטרף אליו ולא אל דוד: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא חוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעֶה דָוִד אֶל אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל אַבְשָׁלֹם יְחִי הַמֶּלֶךְ יְחִי הַמֶּלֶךְ: וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל חוּשַׁי זֶה חַסְדְּךָ אֶת רֵעֶךָ לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֶת רֵעֶךָ"

חושי עונה שתי תשובות:

  • "לֹא כִּי אֲשֶׁר בָּחַר יְקֹוָק וְהָעָם הַזֶּה וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לא לוֹ אֶהְיֶה וְאִתּוֹ אֵשֵׁב"
  • "וְהַשֵּׁנִית לְמִי אֲנִי אֶעֱבֹד הֲלוֹא לִפְנֵי בְנוֹ כַּאֲשֶׁר עָבַדְתִּי לִפְנֵי אָבִיךָ כֵּן אֶהְיֶה לִפָנֶיךָ" שמואל ב, טז, טז-יט

ניתן לדייק בדבריו של חושי כי על אף שמשמע מהן כי הוא יעבוד את אבשלום, למעשה הוא איננו אומר זאת במפורש ואיננו משקר. כך למשל, בתחילת דבריו הוא אומר כי הוא יהיה עם המלך אשר בחר בו ה'- כאשר בעוד אבשלום בטוח כי מדובר בו, למעשה נראה כי כוונתו היא לדוד בחיר ה'. כמו כן, גם כאשר חושי אומר "כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך"- ככל הנראה אבשלום מבין כי הכוונה שהוא יעבוד לפניו, אך בפועל חושי אומר כי כשם שעבד את אביו דוד, כן גם לפניו הוא ימשיך לעבוד את דוד אביו. באופן זה, חושי מרמה את אבשלום, אף שאינו חוטא בפירוש בשפתיו בשקר.

עצת אחיתופל ועצת חושי[עריכה]

לאחר בריחת דוד מן העיר, אבשלום פונה לאחיתופל ושואל לעצתו. אחיתופל מייעץ לאבשלום לבסס את מלכותו בכך שישכב עם פלגשי דוד לעיני כל ישראל "וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ". רש"י מפרש כי אבשלום פנה אל אחיתופל לעצה מכיוון שהרגיש כי בני ירושלים אינם הולכים איתו בלב שלם משום "שאומרים בלבם הבן יתחרט אצל אביו ואנו נהיה שנואים למלך". על ידי שכיבת אבשלום עם פלגשי אביו, היה בכך סימן לעם כי הוא רואה את עצמו כממשיכו של אביו, ולחזק בקרב העם את ההרגשה כי דוד לא עתיד לחזור.

עצתו השנייה של אחיתופל הייתה להגיע במהירות לדוד ולהכותו בראש יחידה גדולה של שנים עשר אלף איש עוד באותו הלילה כאשר דוד היה עוד חלש ועייף. אחיתופל מציע כי הוא בעצמו יילך בראש הצבא ולאחר שיפחידו את אנשי דוד יהרגו רק את דוד בעצמו, ובכך יסור כל העם אל אבשלום. על אף שעצה זו ישרה בעיני אבשלום ובעיני הזקנים, אבשלום מבקש לשמוע גם את עצתו של חושי הארכי.

אולם למרבה הפלא אבשלום מבקש‏[1] להביא גם את חושי ולשמוע אותו: "וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי וְנִשְׁמְעָה מַה בְּפִיו גַּם הוּא"". אבשלום איננו מבקש עצה אחרת אלא רק את דעתו על עצת אחיתופל: "כַּדָּבָר הַזֶּה דִּבֶּר אֲחִיתֹפֶל הֲנַעֲשֶׂה אֶת דְּבָרוֹ אִם אַיִן אַתָּה דַבֵּר". אמנם, חושי כמי שרוצה לעזור לדוד, מעדיף למנוע את המתקפה המהירה על דוד ואנשיו ולכן אומר בתגובה כי על אף שעצותיו של אחיתופל טובות "לֹא טוֹבָה הָּעֵצָּה אֲשר יָּעַץ אֲחִּיתֹפֶל בַפַעַם הַזֹאת". הוא מסביר כי דוד ואנשיו הינם גיבורי חיל ודווקא המתקפה עליהם בעוד הם נמצאים בדוחק עלולה להפוך אותם לאנשי מלחמה מרים שיילחמו כ"דב שכול" בחיילים שיבואו אליהם. כמו כן, הוא מציין כי דוד עשוי להתחבא במקום מסתור במדבר ועלול לתקוף אותם בחזרה ‏[2]

על כן, חושי עצמו מציע כי אבשלום יאסוף חיל גדול מכל העם ועם חיל זה לנצח את דוד בקלות "וְנַחְנוּ עָּלָּיו כַאֲשֶר יִּפֹל הַטַל עַל הָּאֲדָּמָּה וְלֹא נוֹתַר בו וּבְכָּל הָּאֲנָּשִּים אֲשֶר אִּתו גַם אֶחָּד". למרות שבתחילה עצת אחיתופל ישרה בעיניו של אבשלום, לאחר ששמע את דברי חושי הוא השתכנע והכריז "טוֹבָה עֲצַת חוּשַי הָּאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִּיתֹפֶל". הכתוב מספר כי הקב"ה גרם לכך שאבשלום לא קיבל את עצת אחיתופל הטובה על מנת שיוכל להפר את המרד.

הרד"ק מרחיב דברים אלו ומדייק כי ההבדל העיקרי בין עצת אחיתופל ועצת חושי הייתה בדגש על מי שיפעל בקרב. לדבריו, בעוד אחיתופל ייעץ כי הוא ייצא בראש החיל ויילחם בדוד, חושי הדגיש את תפקידו של אבשלום כמי שמגייס אנשים מכל ישראל ויוצא בראש העם לקרב. ייתכן ורצונו של אחיתופל לצאת בראש החיל קשור לדברי הגמרא וילקוט שמעוני כי מטרתו העיקרית הייתה להפוך בעצמו למלך ולכן העדיף לצאת בעצמו.

שליחת המידע לדוד ועצתו לדוד[עריכה]

"וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים כָּזֹאת וְכָזֹאת יָעַץ אֲחִיתֹפֶל אֶת אַבְשָׁלֹם וְאֵת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת יָעַצְתִּי אָנִי. טז וְעַתָּה שִׁלְחוּ מְהֵרָה וְהַגִּידוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַל תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר וְגַם עָבוֹר תַּעֲבוֹר פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ" שמואל ב, יז, טו-טז

אישיותו[עריכה]

רע המלך[עריכה]

בפעם הראשונה בנביא שאנו פוגשים את חושי אין לו תפקיד מוגדר: "וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ חוּשַׁי הָאַרְכִּי" שמואל ב, טו, לב. לא זו בלבד שהוא מצטרף אל דוד, הוא אף מפגין את אבלותו על המרד בדוד: "קָרוּעַ כֻּתָּנְתּוֹ וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ" שמואל ב, טו, לב

בהמשך הוא מוזכר כרעה דוד:

"וַיָּבֹא חוּשַׁי רֵעֶה דָוִד הָעִיר וְאַבְשָׁלֹם יָבֹא יְרוּשָׁלָ‍ִם" שמואל ב, טו, לז, וכן בדברי אבשלום אליו: "זֶה חַסְדְּךָ אֶת רֵעֶךָ לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֶת רֵעֶךָ" שמואל ב, טז, יז. ככל הנראה, רע המלך איננו רק כינוי אלא תפקיד אותו מילא חושי כיועץ למלך. רמז לכך ניתן למצוא באזכור התואר בדברי הימים שם הוא מופיע ברשימת נושאי התפקידים לצד אחיתופל "וַאֲחִיתֹפֶל יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעַ הַמֶּלֶךְ" דברי הימים א, כז, לג, וכן אצל זבוד בן נתן כהן רעה המלך של המלך שלמה מלכים א ד ה.

פרוש השם "הארכי"[עריכה]

...ר' יהודה ור' נחמיה ורבנין, חד אמר למה נקרא שמו חושי הארכי, שהיה מערכי של בית דוד, וחד אמר שעל ידו נתבססה מלכות של בית דוד, וחד אמר שעל ידו נתקנה מלכותו של בית דוד, וחד אמר על שם עירו נקרא... ילקוט

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לכאורה מאחיתופל
  2. ח וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת הָעָם. ט הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם. י וְהוּא גַם בֶּן חַיִל אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה הִמֵּס יִמָּס כִּי יֹדֵעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי גִבּוֹר אָבִיךָ וּבְנֵי חַיִל אֲשֶׁר אִתּוֹ. יא כִּי יָעַצְתִּי הֵאָסֹף יֵאָסֵף עָלֶיךָ כָל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב. יב וּבָאנוּ אֵלָיו באחת [בְּאַחַד] הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם וְנַחְנוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר יִפֹּל הַטַּל עַל הָאֲדָמָה וְלֹא נוֹתַר בּוֹ וּבְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ גַּם אֶחָד. יג וְאִם אֶל עִיר יֵאָסֵף וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם גַּם צְרוֹר. שמואל ב, יז, א-יג