קדש

קדש הינו הראשון מסימני ליל הסדר שבו עושים קידוש על יין.

ב"קדש" שותים את הכוס הראשונה מארבע כוסות.

מקור

במשנה‏^[1] כתוב:

	עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי
– משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה א'

ארבעת הכוסות היא תקנת חז"ל והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.

הלכות קדש

במשנה‏^[2] יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל אם בליל הסדר ששותים את היין מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך.

בית שמאי אומרים שקודם את ברכת היום מברכים ואז את ברכת היין ובית הלל אומרים להפך שקודם מברכים את ברכת היין ואז את ברכת היום.

בשולחן ערוך‏^[3] כתוב כשהאדם מסיב לא יטה‏^[4] ושאשה לא צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה‏^[5] ושבן אצל אביו צריך הסיבה ושתלמיד אצל רבו לא צריך הסיבה‏^[6].

כמו בכל שאר ארבע הכוסות, גם את כוס הקדש צריך לשתות בהסבה.

בסוף הקידוש אומרים את ברכת שהחיינו הנאמרת בכל אחד משלושת הרגלים. המשנה ברורה מביא כי בברכת שהחיינו זו יש לכוון לפטור גם את שאר מצוות ליל הסדר- אכילת מצה, שתיית ארבע כוסות וכן סיפור יציאת מצרים. במידה ושכחו לברך שהחיינו בקידוש- ניתן לברך בכל ימות החג, ואף באמצע חול המועד משנה ברורה תעג א.

זמן הקידוש

הגמרא בפסחים פסחים קו א קובעת כי ניתן לקדש על היין כבר בכניסת השבת, אף לפני צאת הכוכבים וכן פסק בשולחן ערוך אורח חיים רעא א. אמנם, בקידוש בליל הסדר יש להקפיד לומר את הקידוש דווקא לאחר צאת הכוכבים משום שקרבן הפסח ניתן להיאכל רק בלילה שנאמר "ואכלו את הבשר בלילה הזה" וממילא גם שאר מצוות הסדר כגון אכילת מצה או אמירת ההגדה צריכים להיאמר דווקא לאחר צאת הכוכבים. מכיוון שהקידוש נאמר בשביל אכילת המצה, שהרי אין קידוש אלא במקום סעודה, גם את הקידוש ניתן לומר רק לאחר זמן אכילת מצה- כלומר רק לאחר צאת הכוכבים.

טעם

הערות שוליים