משתמש:ספרא/נבוכדנצאר

נבוכדנצאר הינו היה אחד ממלכי בבל והוא היה זה שהחריב את בית המקדש הראשון ומהמלכים שהחשיבו את עצמם כ"אלוקים" ואצל חז"ל נקרא רשע בן רשע

תולדות חיים

אישתו

שם אישתו הייתה שמירה וע"פ דעה אחרת שמה היה שמירמית‏^[1].

זמן החורבן

לשיטת האברבנאל והמלבי"ם, נחרב בית המקדש הראשון בשנת ג'שנ"ח ולשיטת פרשנים אחרים בית המקדש הראשון נחרב עשרים שנה לפני, בשנת ג'של"ח.

הריסת הצור

בספר יחזקאל‏^[2] כתוב שיחזקאל הנביא ניבא שתיחרב העיר צור ע"י נבוכדנצאר:

	וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע.. כִּי כֹה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.. וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי נְאֻם ה' אלוקים
– יחזקאל, כ"ו.

לפי שיטת האברבנאל לא נחרבה צור כליל ע"י נבוכדנצאר אלה ע"י אלכסנדר מוקדון. המלבי"ם מפרש בדיוק ההפך מאברבנאל, והוא מפרש שהעיר צור נחרבה כליל ע"י נבוכדנצאר.

גלויות מצרים והחורבן

ע"פ אסתר רבה‏^[3] קומיוני ואגוסטיאני נתנו לנבוכדנצאר את העצה להחריב את בית המקדש הראשון.

כאשר יהויקים נהיה למלך הגיע נבוכדנצאר לארץ ישראל וכבש את מלכות יהודה לשלוש שנים ואז גם לכך את דניאל וחנניה מישאל ועזריה, ולקח איתו גם את מרדכי היהודי‏^[4]. לאחרי זה מרד יהויקים (מלך יהודה), ובעקבות כך נבוכדנצאר הרג אותו.

אחרי זה נהיה בניו של יהויקים, יהויכין ואז נבוכדנצאר הגיע שוב לארץ ישראל והגלה עשרת אלפיים איש לבבל ומינה למלך את אחיינו של יהויכין, צדקיהו.

לאחר שבית המקדש הראשון עמד על תילו כארבע מאות ועשר שניים, הגיע נבוכדנצאר לירושלים ועשה בי' בטבת על ירושלים מצור.

בשנת ה19 למלכותו והיא שנת ג'של"ח פרץ את החומות ובט' באב ג'של"ח החריב את בית המקדש הראשון ולקח את הכלים של בית המקדש.

בי"ז בתמוז פרץ נבוכדנצר את המצור שעשה על ירושלים ובט' באב החריב את בית המקדש הראשון. חורבן נעשה בפועל ע"י נבוזראדן רב הטבחים:

	וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ
– מלכים ב, כ"ה, ח' - ט'.

אחרי חורבן בית ראשון הוגלו עם ישראל לבבל למשך 70 שנה ואז חזרו לארץ ישראל ובנו את בית המקדש השני.

עונשו

בגלל שהחריב את בית המקדש הראשון מאוד והחשיב אותו כ"אלוקים" נענש שהוגלה למדבר ובמשך שבע שנים אכל עשב‏‏^[5] וגם נחרב ביתו.

בגמרא‏^[6] כתוב שמי שראה את הבית של נבוכדנצאר צריך לברך: "ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנאצר".

בתלמוד

בגמרא‏^[7] כתוב שנבוכדנצר היה מזרעו של נמרוד.

בגמרא‏^[8] כתוב שאסור להיות בביתו של נבוכדנצאר.