ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

עא 

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ער"פ תרס"ז. אורה ושמחה, שלו' וברכה, לכאאמו"ר הרב הגדול מלא תוי"ר וכל חמדה מו"ה שלמה זלמן הכהן שליט"א. ואמי מורתי היקרה וצנועה מנב"ת מרת פערא זלטא תחי' לאוי"ט, ואחיותי היקרות ונחמדות, מבנות ציון המסולאות, מרת רוחמה תחי', עם ילדיה הנעימים והאהובים שליט"א, ומרת פרידא בתי' תחי' לאוי"ט. וכבוד חמדת נפשי דיתיב בתוונא דליבאי^[1], כ' גיסי כאח לי הרב המאוה"ג עדיו לגאון ותפארת מו"ה יוסף רבי שליט"א, וכא"ל יתברכו בכט"ס, ודודתנו היקרה מרת וויטא תחי' בכ"ט, יתברכו כולם עדי עד, ברכת שמים מעל, וכל משאלות לבבם לטובה ימלא צור עולמים ב"ה, עוטר ישראל בתפארה ואוזרו בגבורה, המשביע לכל חי רצונו ית"ש. שלו' שלו' וברכה מהררי קודש. אמנם אי אפשר כהיום לצאת ידי חובת מכתב ארוך, כראוי ונכון לפי חפץ לבבינו, מפני דת היום הקדוש וחובת הכנת קדושת קבלת ליל התקדש החג, זמן חירותנו הבא עלינו לטובה, ביתרון אורה וקדושה שמחה ועז חופפת עליו בהר קודש אלקינו ב"ה. ועם כל מכאוב לבבנו על בית מקדשנו השמם לעינינו, ועל בני מלכים ושרי קודש, עם אלקי אברהם, ההולכים כעבדים על האדמה הטובה, ארץ הכרמל, המלאה הוד והדרת עולמים, על מקום גאון עזנו וצניף תפארת מלכותנו, אבל לא נוכל ג"כ מהתעלם מנצוצי אורה וברקי זוהר, המתנוצצים כאבני נזר הנה והנה על אדמת הקודש. הלבבות הנדכאים של כל הקהל הגדול, ההולך וגדל ב"ה מנפוצות יהודה, הבאים מארבע כנפות הארץ, להאחז ולהנטע על גבול ישראל, הנם ג"כ מלאים תקוה ונחומים, ובעומק הנשמה הרגשת-כבוד מונחת, כי חשכת הגלות תחל להתפזר, ענניה השחורים והאפלים ילכו ויקלשו, משביבי אורות אשר יעלו ויראו מאהלי יהודה. קרני שחר הולכים ומתפשטים בהסתר ובגניזה, עומדים הכן לקול מבשר ואומר "שובי, שובי השולמית", כי פקד ד' את עמו ורעה כרמל ובשן כימי עולם^[2]. כח החיים והבנין, עז הידידות לארץ חמדתנו, המתגלה מדי יום ביומו ביתרון חיל ועז על אדמת הקודש, כשהוא מתיצב בחזון לעומת השממון והיגון, דף 76 שהיו מלאים עד אפס מקום בכל נאות יעקב בהרי יהודה וערי הקודש, הם יתנו לנו סימנים נאים, מרהיבים דעת ומפיקים נגה לנפש נענה, העטופה ביגון קודר על שבר בת עמנו, החומרי וביותר הרוחני הגדול מני ים, אשר רק אויר חיי נשמות של נחלת ד' יהי' לרפואת תעלה, להזיל טללי אורות מקודש על גופות נשברות ועל נשמות שוממות, ההרגשה הקדושה הזאת, שלבבות למאות ולאלפים מכל פזורי ישראל, אשר נקבצו אל ארץ חיים, הנם חשים בלב ברוח אומן ובטחון נמרץ, נותנת היא מעטה הדר ולוית חן ונעם על מועד החג הקדוש, ביחוד ליל התקדש חג זמן חרותנו, זוהר עליון ויפעת נוגה קדש, שרק על אדמת הקודש יוחש ויוודע. יזכנו צור יעקב ב"ה, לחזות מהרה בחדות קדש כולנו יחד, וכל עם ד' הוא כולו יחד, בשמחת ארץ חמדה, וגאולי ד' ישובון, וגאולת עולמים מהרה תופיע לעינינו בימינו, וראה כל בשר כי פי ד' דבר. והלב המלא אהבה נאמנה לאהובי נפשנו, הורינו היקרים עט"ר שיחי' וכל יקירינו שי', משתוקק מאד לישועת ד' הכללית והפרטית, לזכות לחברת נועם כל מחמדי לבבנו, בנפש עליזה ושמחה, על ארץ חפץ, מתעורר הוא ביותר לכל עת חג ומועד קדש, והוא מוצא מנוחה בתקות ד' לימים הבעל"ט. ומאד יקשה לבאר בזמן כזה את כל מחשבות לבבנו בשום שכל וחשבון, אשר הננו אסירי התקוה, שיד ד' בחסדו הגדול, אשר החל להראות אותנו, תעשה זאת לימים יוצרו, ע"כ יהיו דברי מעטים, בברכת שלו' וברכה לכ' הורי היקרים שי' ולכל אהובינו היקרים הי"ו, כנה"י ונפש בנם עבדם חותם ביראת הכבוד וברכה נאמנה, ואחיהם דבק באהנ"פ ודושו"ט כה"י, אברהם יצחק ה"ק אהובי גיסי הה"ג שי', יודיענו נא כת"ר מכל אשר עמדו, ואם איזה דבר חידוש יש במצבו לטובה, והרעיון ע"ד המשולחים, אם אפשר להוציא אל הפועל. הדברים צריכים חיזוק, והשי"ת יהי' עוזר לנו. הנ"ל

הערות שוליים