פרשני:אגרות הראיה: אגרת קפח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:21, 12 באפריל 2021 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

קפח 

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ט שבט תרס"ט. שלו' וברכה לכבוד הרב הגאון הגדול, אוצר תו"י מו"ה איסר זלמן שליט"א, האב"ד ור"מ דעי"ת ק' סלוצק יצ"ו, אחדשה"ט באה"ר. הגיעני הקובץ "יג"ת"[1], עם מכתבו הגלוי דכ"ג שי', בעצם ימי טרדותי המרובות בעבוה"ק הנתונה על שכמי החלש, משא לעיפה, ולא עצרתי כח למהר לשלם את חובת הכבוד והאהבה לכתר"ה, להשיב לו תודות על פרחי חמד אשר כבדני בם בחוברת הראשונה. אקוה, שבפרוץ הדבר יעוטרו שוקיה של תוצאה זו בפרי חמד מרבים וגדולים, אשר יתמכו את יד כ"ג ואשר על דגלו, בעזר מעשי ורוחני, ויגדל הענין וירבו סעפותיו להגדיל תורה ולהרחיב תעודה. להראות את חבתי לפעלא טבא דמר ארשום בזה הערה קצרה, מענין הנוגע לנו ביותר בעבודת הקודש של הגדלת ישוב ארצנו הקדושה, אשר באור ד' יאר לעמו, לפתח לנו פתח ישועה וקוי אור של זיו פקודת ישועה ורחמים, ע"י קץ המגולה[2] של הרי ישראל, המתחילים לשאת ענף ופרי, לעם קדוש, שבי הגולה, ההולכים ומתנחלים אל המקום אשר היה שם אהלנו בתחילה[3]. ועתה אכתב מעט לכ"ג בענין המטרה השניה שנתן להקובץ, - מצד היחש הספרותי. הנה אין לכחד את התועלת הגדולה, שתוכל ספרות ערוכה בכל התכסיסים הזמניים לעשות בשביל בנין בית ישראל ותיקוני בדקיו אשר רבו. אבל, אהובי לבבי ונפשי, אנו צריכים להיות לזה נכונים לא רק בדברי התעוררות בעלמא היוצאים מן הלב, - אע"פ שגם הם טובים לפעמים, - כ"א בעיקר בדברי דעה והשכלה עמוקה היוצאת מן המח החושב, - וזה ישוב לנו כשנסול דרך להבהירים שבעלי-הכשרוןשבמצויינים שבין תלמידי-חכמים הצעירים, שיהיו יודעים פרק בחלק העיוני שבתורה, המקור לכל דעה נשגבה וכל רגש עדין וקדוש. וע"י הגדלת חלק-תורה הנעזב הזה והאדרתו, בכל מקצעותיו ובכל מכשיריו, יולדו לנו מהרה אנשי לב כבירי כח, שידעו לדבר בשער דברים אשר ישיבו רוח חיים ללב אומתנו, המתעלפת בצמאון נורא לדבר ד'. ואם שאמת נכון הדבר, שלא כל המוחות ראוים להשכלה עליונה כזאת ולא כל הלבבות - לרגשי קודש פנימיים כמו אלה, מ"מ לא אלמן ישראל ומבחירי פרחי קודש של יקירי ת"ח ימצאו בכל עת, ובפרט בעת כזאת, - שהדברים נוגעים לנו עד הנפש, - מספר חשוב, שהם ברוחם נוטים לתן חלק חשוב ללמודים הרוחניים בהרחבה, בעמל ובעומק-עיון, בחפץ לבב ובשמחה פנימית. ולהם צריכים אנחנו לפתח פתחים רחבים כפתחו של אולם, "ישוטטו רבים ותרבה הדעת". וע"י היחידים המצויינים הללו נזכה להעמיד בצד הספרות של דף 245 ההלכה, וההגדה הרגילה, עוד ספרות "ספרותית" קדושה ומאירה, מלאה בכל הוד וזיו חיים במלא המובן של המלה, באופן אשר תעלה ביפיה והדרה, וק"ובאמתתה ועז גבורתה, על כל הקסם הנמצא כעת בהספרות החדשה, אשר היא מלאה בפינותי' הרבות רעל והשחתה. ואז ילוו אלינו מחנות וגדודים, גם מהחיל הנופל אל האויב, בעת כזאת, אשר מלה חיה, בסגנון המתאים למשאלות הרוחניות היותר פנימיות של הדור, עוד טרם נשמעה מגדולי ת"ח על שדמותיה של תורה. ישמש נא כת"ר בכח הקובץ היקר להעיר לב על השאלה הנכבדת הזאת, אשר בידינו לפתרה. ועם הרמת הדגל לכל רעיון מרומם את הנשמה ממקורה של תורה ירים נס לשיבת ישראל לארץ חמדה, ע"י עז כחם של ת"ח היודעים לצאת לעזרת ד' בגבורים, אשר יחלו לדרש בהלכות-ציבור היותר עליונות ומקיפות, בשכל טוב וברוח חיים מלא נועם ועז, ותגלה ותראה הדרתה של תורה והוגיה על כל עם ד' הגוי כולו, אסיר התקוה הצופה לתשועה, מהררי קודש' אשר אך שם גנוזים לנו טללי אור וחיים, לישראל ולתורת ד' אשר בלבו. אחתום בברכה ואה"ר, כנה"ר ונפש ידי"עדוש"ת בכל לונ"ח. הק' אברהם יצחק הכהן קוק


הערות שוליים

  1. "יגדיל תורה", לחידושי תורה בהלכה ואגדה ודברי ספרות.
  2. סנהדרין צח.
  3. דברי אגדה מכאן נדפסו ב"משפט כהן" סי' כא.