ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

רצט 

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"א אייר תרעי"ן. ידיד נעלה מר טשאצקיס נ"י, שלו'. קבלתי את שאלותיך, והנני להשיב לכבודך בקצרה. ע"ד גויל של ס"ת, אין שום דעה שיהי' נצרך דוקא של בן פקועה או של עגלים יונקים, וכל עור בהמה, חי' ועוף הכשרים, אפילו נבלות וטרפות שלהם, כשרים מן הדין לסתו"מ. אלא שיש מהדרין לקחת עור שליל דהיינו של בן פקועה, וזהו רק דרך הידור, שיש לזה טעם ע"פ המוסר והסוד, אבל אין זה מעיקר הדין כלל. מספר העורות א"א לקצוב, כיון שאפשר לכתוב גם ע"ג עורות שורים גדולים, שכמה יריעות יוצאות מעור אחד. ומה שחשבו בגמ' דמכות^[1] את עמוס אחרי ישעי' הוא מפני הדרש, שכל המאוחר מחברו הוא כולל את המצות בכללות יותר מהקודם לו, מוכרח לפ"ז שהפסוק של "דרשוני וחיו", שכלל לפי הדרשה את כלל התורה רק בדרישת ד', שהיא פעולה אחת, הוא מנבואה מאוחרת לדברי ישעי', שהעמיד על ששה דברים. ומ"מ יוכל להיות, שהתחלת הנבואה של עמוס היתה קודמת לישעי', וישעי' קבל ממנו, אבל אח"כ נמשכה נבואתם בפרק אחד, ותחילה נתנבא ישעי' את הנבואה של "הולך צדקות", ואח"כ נתנבא עמוס את נבואתו של "דרשוני וחיו". ודברי היוחסין^[2] אינם תמוהים, שאע"פ שהכתוב "בשבט יכו על הלחי" הוא במיכה, שהוא המורשתי, מ"מ לא קשיא לומר דכונתו היא על הנביא מיכיהו הקדמון, שהכתוב^[3] מעיד עליו שהכהו צדקיהו על הלחי, והדברים פשוטים. והנני בזה מוקירו ומכבדו, חותם בברכה מקדש, הק' אברהם יצחק ה"ק

הערות שוליים