ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

שכג 

ב"ה, רחובות ת"ו, ט"ז מנ"א תרעי"ן. שלו' וברכה לכ' ידינ"ע, הרב הגאון המפורסם לשו"תסוע"ה אוצר תוי"ר מו"ה משה קליערסשליט"א, הגאב"דדעה"קטבריא והגליל ת"ו. אדשה"טבאה"ר. מכתב כתר"ה היקר הגיעני, בהיותי יושב פה במושבה רחובות ת"ו. והנה כח המכירה שעשיתי הוא עולה ג"כ על כל המושבות של יק"א והברון, וחברת "גאולה" ג"כ בכלל ע"פ הרשאות ראשי המנהלים כראוי. ולדעתי אין להרעיש עולם ע"ז בענין שביעית בזה"ז, שכ"כ רבו בו הצדדים להקל, במקום דחק והפסד ותיקון הישוב. ובאמת במושבות הסמוכות עשיתי ג"כ הרשאות מיוחדות, שבאו עה"ח ג"כ האכרים הפרטיים כולם, ואפי' אותם שהם תחת רשות הברון ויק"א, לרווחא דמילתא. אך על המושבות הגליליות כתב לי ידידי הרה"ג ר' טודרוס הכהן נ"י מראש פינה, שהוא הוחזק כבר לעשות את תיקון המכירה שלהם ע"פ ההוראה המוסכמת מאז, כמובן שסמכתי עליו, וכפי הנראה עשה בלא הרשאות מיוחדות מהפרטיים, מפני שכן הי' המנהג בשמיטות שקדמו, באותן השייכות להברון ושתחת יק"א, שנמכרו ע"פ הפקידות. וכמובן אין להרהר אחר מה שכבר הורו זקנים, שאפי' קולא שהונהגה מפני טעם, שעבר הטעם, ג"כ אין מבטלים אותה כ"ז שלא דף 362 עמד ב"ד ובטלה, כהא דירושלמי פ' במ"ד, אהאדטבילת פתילה בשמן שריפה לבת ישראל, שהותרה בשעת משלחת זאבים, ולא עמד ב"ד אחר ובטלה, וק"ו כ"ז שהטעם נוהג. ונהי שמי שאינו מוכרח, ויכול להשתמט מהורות בזה, אין לנו למושכו בעל כרחו, אבל לערער על מה שנעשה ודאי אין כדאי. וכבר כתבתי לכמה גדולים, שבזמן הזה אם יסמכו על דעת הרז"ה וסיעתו, שלא הי' היחיד בדבר, כמבואר מלשון הר"ן בגיטין במקומו^[1] שהיו כמה חכמים בעלי דעה זו, שבזה"ז שאין יובל, אפי' מדרבנן, מצד ביטול בי"ד הגדול, אין שמיטה נוהגת כלל אפי' מדרבנן, אין כח בידנו למחות בידם כעת שנתרבה הדחק למעלה ראש בענין זה ע"י התרבות הישוב החדש. והראב"ד^[2], שעליו כתב הרמב"ן שחזר בו^[3], אין חזרתו ברורה כלל, וכמו שכתבתי קצת מזה במבוא לשה"א. ויותר מזה הוכחתי לעצמי, ולא רציתי להעלות על הכתב ברבים, שלא להחליש הענין משום כבוד אל' הסתר דבר. נוסף ע"ז אין אנו יכולים לבטל לגמרי הספק של מנין השנים, שלא הי' אצל הראשונים, שכ"א החזיק בשיטה ברורה שלו, ואנו לא נדע כ"כ ברור למי מקדושים נפנה. ואע"פ שהוסכם להתנהג כמנהג הגאונים, אין המנהג מברר את הספק לגמרי, שבימי בעל "כפתור ופרח"^[4] היו מסופקים, וקצתם היו נוהגים בשנה זו וקצתם בשנה אחרת, הרי שלא הי' בידם מנהג קבוע לגמרי ונפסקה בזה הקבלה. וכבר הזכיר המבי"ט^[5] ג"כ צירוף זה של ספק השנים. וחוץ מזה נוסף לנו מה שכתב בה' א"י המיוחס להטור, שכשיש ארנונא אין קדושת שביעית כלל על הארץ מדינא, וחזי לאצטרופי לכל הנ"ל בשעה"ד. ע"כ לע"ד ראוי להרגיע ישראל, ובצירוף המכירה הנהוגה שלא לערער כלל וכלל, ולכה"פ להעלים עין, וד' הטוב יכפר בעד^[6] כי כל כונתנו היא לש"ש לטובת עניי עם ד' וטובת ישוב אה"ק. והנני בזה ידי"עדוש"תבאה"ר, הק' אברהם יצחק ה"ק הס'^[7]אכתב לשלח לכ"ג ידי"נשליט"א, וא"צ לכל תשלומין, וקבלת אדם חשוב נתינה היא, ובפרט שקבלתי ממר שי' את ספרו היקר^[8]. ידי"ע הנ"ל

הערות שוליים