חד גדיא

פיוט בלשון ארמית שנאמר בליל הסדר בסיום ההגדה. תוכנו מבוסס על אמרתו של הלל בפרקי אבות (ב, ו): "על דאטפט אטפוך" (על שום שהטבעת אחרים הטביעו אותך), והיינו: אבא קנה גדי בשני זוזים ובא חתול ואכל את הגדי, בא כלב ונשך את החתול, בא מקל והכה את הכלב, באה אש ושרפה את המקל, באו מים וכבו את האש, בא שור ושתה את המים, בא שוחט ושחט את השור, בא מלאך המוות ושחט את השוחט, בא הקב"ה ושחט את מלאך המוות.

פיוט זה הינו קדום מאוד, והוא כולו סתום וחתום. הפירושים על הפיוט רבים ושונים, ומהם גם על דרך הסוד והרמז.