אנציקלופדיה תלמודית:ע (האות)
|
|
הגדרת הערך - האות הששה עשר מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.
צורתה
צורת האות עי"ן מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[1], וגט אשה[2].
צורתה
העי"ן יש לה שתי ידים פרושות כלפי מעלה[3], ורגל מוטה[4], כרוע ורבוץ ואינו זקוף[5]. וציורה כחיבור האותיות נו"ן וזיי"ן[6], או כחיבור האותיות נו"ן ווי"ו[7], או כחיבור האותיות וי"ו זיי"ן ונו"ן[8], או כאות יו"ד עם אות זיי"ן עומדת בתוך אות וי"ו[9].
העי"ן יש לה שני קוים עומדים: ימני[10] ושמאלי[11], הימני נמשך באלכסון למטה, וירכו נוטה לצד שמאל[12], וקו השמאלי עומד על ירכו[13].
ראש הימני
בקו הימני יש לעשות ראש, ויראה כעין יו"ד[14], או וי"ו[15]. אין לו ראש, פסול[16]. עשהו כיו"ד הפוך, כתבו אחרונים שכשר[17], לפי שניכרת צורת האות[18].
הטיית הראש
ראש הימני, לכתחילה[19], יש להטות פניו מעט למעלה[20], שאם אינו מוטה, הרי התגים* שעושים לעי"ן[21], היו צריכים לעשותם על הקו הימני, ולא היו מדלגים לעשותם על הקו השמאלי[22]. בתפילין, יש שהיו עושים הראש ישר[23].
גוף הקו
מתחת ראש הימני מושכים קו קצת עבה[24], שיורד ונמשך באלכסון לצד שמאל[25], עגול מאחוריו כאות נו"ן כפופה[26], ויש סוברים שאין עשוי עגול[27]. ונמשך הקו לאחר מקום חיבורו עם הקו השמאלי[28], שלא יראה כצורת אות טי"ת[29], וימשך בעמידה[30], קצת[31] - מתחת השורה - כדי שיוכל לכתוב אות בסמוך לו[32], שאם יהיה כפוף לגמרי כמושב, כשיכתוב אות בסמוך לראשו השמאלי - שהאותיות צריכים להיכתב סמוכים זה לזה מלמעלה[33] - תגע האות בקו הנמשך לאחר הקו השמאלי[34].
קו השמאלי
יש לעשות קו שמאלי כמין ז[35], ובתפילין על פי קבלת האר"י יש לעשותו כמין וי"ו[36]. לא עשו לו ראש פסול[37].
הטיית הקו
הקו השמאלי יעשנו ישר[38]. ויש שציירו אותו מוטה לצד ימין[39].
אורך הקו השמאלי
אורך הקו השמאלי יהיה ארוך[40], כאורך אות ב[41].
נגיעת הז' בגוף הע'
הקו השמאלי יגע במושב הנמשך מהקו הימני[42], נגיעת הקו השמאלי בקו הימני לא יהיה אלא למטה בירכו ולא בראשו[43], ויש מן האחרונים שכתבו שלכתחילה יגע למטה מחציו[44]. לא ירחיק את הקו השמאלי מהקו הימני, אלא יעמוד במושב מעל חציו הימני[45]. ויתן הפרש בין הזיי"ן לצד ימין[46]. אין הזי"ן נוגע בגוף האות - אפילו בפירוד כל שהוא[47] - פסול[48], מן התורה[49]. לא יגע היו"ד בגוף האות אלא ברגל הדקה שלו, ואם נוגע יותר פסול[50].
כתב ספרדי
בכתב הספרדי העי"ן צורת ראשה כמין יו"ד, ויוצא ממנו כמין קו דק באלכסון מעט, ויש שמושכין הקו מגוף היו"ד שבראשו, והרי היא כדמות וי"ו עקומה קצת, ולמטה מן הקו יוצא מושבה עב ורחב, ונמשך לפניו באלכסון מעט כלפי מטה, ודמות זיי"ן בשמאלה, ונוגע למטה בירכה במקום העב למעלה מחציו[51]. ויש שכתבו שיהיו השני קווין שלה כווי"ן לא כזייני"ן[52].
תגין
עי"ן היא אחת משבע האותיות (שעטנ"ז ג"ץ) שצריכות זיונין (תגין) בראשיהן[53]. על צורת התגין, מספרם וסדרם ודיניהם, ואם עושים אותם בכל כתיבת סת"ם וגיטין, ע"ע תגין.
יש להיזהר שלא לכתוב במקום עי"ן אל"ף[54], שמאחר ודומים בקריאתם[55], יש מחליפים וכותבים כן[56]. על שמות גיטין שיש שכתבו שאין קפידא אם מתחלף עי"ן באלף, ע"ע א[57], וע' שמות גיטין.
עיני"ן מיוחדות
עיני"ן גדולות וקטנות
בין האותיות הגדולות שיש במקרא[58], הוזכרו בספרי המסורה ובמדרשי האגדה ע של שמע ישראל[59], ושל על כן אודך בגוים[60]. בין האותין הקטנות[61] הוזכרה ע של לְעַוֵת אדם בריבו[62].
עיני"ן משונות
בין האותיות המשונות שנהגו בהן הסופרים[63], הוזכרו שבעה עשר שתלוים כתר ראשם[64], ושמונה שזנבותיהם לאחוריהם[65], וששה שראשיהם לאחוריהם[66], וכן יש שנהגו עוד עיני"ן משונות[67].
הברתה ושימושה
עי"ן היא מאותיות הגרון אחה"ע[68], והברת העי"ן כבדה מאוד[69], והיא בחוזק ועמוקה יותר מהברת האל"ף[70], ויוצאת מהנעת שרש הלשון בבית הבליעה[71], ומי שלא נהג בנערותו לבטא אותה, שוב לא יוכל לבטא אותה[72]. יש שהיו מבטאים את העי"ן כאל"ף ואת האל"ף כעי"ן: אנשי בית שאן ובית חיפה וטבעון[73], ודבי ר' אליעזר בן יעקב[74], ויש מן האחרונים שכתבו כן על רוב העם בזמנינו[75]. בברייתא אמרו שהמחליפים עי"ן באל"ף ואל"ף בעי"ן אין מורידים אותם לפני התיבה לשליח-צבור*[76], שפוגמים תפילתם[77], ודוקא בשאפשר להוריד לתיבה אחר היודע לבטא האל"ף והעי"ן[78]. וכן אמר ר' אסי שכהנים המחליפים עי"ן באל"ף ואל"ף בעי"ן לא ישאו את כפיהם[79], שלא יאמרו את הברכה: יאר ד' פניו[80], יער ד' פניו, שהוא לשון קללה[81]. במקום שכל העם אין יודעים להבחין בין אל"ף לעיי"ן, מורידים אותם לתיבה[82], ונושאים את כפיהם[83]. וכתבו אחרונים שכן הדין בזמנינו, שכן רוב העם אין יודעים להבחין בין אל"ף לעי"ן[84]. על המחליפים עי"ן באל"ף, אם חשובה לשונם לשון-הקודש* ע"ע לשון הקודש[85].
עי"ן מתחלפת לפעמים עם שאר אותיות הגרון, בכמה מקומות מתחלפת באות אל"ף[86]. וכן מתחלפת באות חי"ת, כמו: עושו ובאו[87], שהוא במקום חושו ובאו[88].
באותיות שבתורת מספרים, אות ע' משמשת במקום שבעים[89].
הערות שוליים
- ↑ ע"ע כתב אשורי ציון 54.
- ↑ ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
- ↑ מדרש האותיות אות ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסד. ועי' מגן אבות לרשב"ץ ח"ג פ"ד דף נד א שמדמה העי"ן לעין האדם.
- ↑ עי' מדרש האותיות שם.
- ↑ עי' מדרש ר"ע בבתי מדרשות שם עמ' תח.
- ↑ ס' התמונה תמונה א אות ע; עי' אלפא ביתא לריט"ל קובץ ספרי סת"ם עמ' רנה.
- ↑ ס' התמונה תמונה ב אות ע.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמט, ועי"ש עמ' רנה; מגן דוד לרדב"ז אות ע. ועי' אלפא ביתא אחרון שם עמ' רעז.
- ↑ לבוש או"ח לו א צורת אות ע.
- ↑ עי' ציון 14 ואילך.
- ↑ עי' ציון 35 ואילך.
- ↑ עי' ציון 25 ואילך.
- ↑ עי' ציון 43 ואילך.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רב ורלז ורמט), ומובא בב"י או"ח סי' ל; אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רעו); לבוש או"ח לו א; שו"ע הרב שם ס"ב; משנת סופרים שם.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל שם (עמ' רמט); אלפא ביתא האחרון שם; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות. ועי' שו"ע הרב שם שכ"ה הוא ע"פ קבלת האר"י. ועי' ציון 8 ואילך.
- ↑ עי' צורת האותיות הפסולות לר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין שנדפסה בסוף סדר הגט לר"י מרגלית מהד' מכון י - ם עמ' רצב ורצה; עי' דעת קדושים על הלבוש או"ח לו א צורת אות ע ומקדש מעט שם ס"ק א; מ"ב סי' לב ס"ק צ, ומשנת סופרים אות ע שעה"צ ס"ק ב.
- ↑ מאיר עיני סופרים עיטור סופרים סי' ז אות ע ס"ק ה; שו"ת מהרש"ג ח"א סי' א ד"ה ולכאורה. ועי' מקדש מעט על הלבוש או"ח לו א צורת אות ע ס"ק ג.
- ↑ שו"ת מהרש"ג שם.
- ↑ עי' משנת סופרים דלהלן.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל קובץ ספרי סת"ם עמ' רב ורכב ורלז; אלפא ביתא האחרון שם עמ' רעו; לבוש או"ח לו א; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
- ↑ ע"ע תגים.
- ↑ ע"ע הנ"ל. אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רכב.
- ↑ עי' לשכת הקודש ח"ב עמ' ריד שכ"ה בכתב המיוחס להגר"ז, ע"פ מש"כ בשו"ע הרב שם בשם קבלת האר"י.
- ↑ אלפא ביתא אחרון שם בקובץ ספרי סת"ם עמ' רעו: רגלה קצת עב עד רגל הזיי"ן. ועי' כתיבה תמה וברורה צורת אות עי"ן, שהקו המשוך מתחת השורה יהיה עבה קצת, ויחשב כואי"ו הפוכה ממנו ועד ליו"ד.
- ↑ עי' אלפא ביתא אחרון שם, וראשונים ואחרונים דלהלן. ועי' משנת סופרים או"ח סי' לו צורת אות ע שעה"צ אות ד, שאם הוא בעמידה לגמרי אינו צורת אות ע, ועי' ס' תמונת האותיות ח"א עמ' קכ.
- ↑ עי' ציון 6 ואילך שי"ס שצורתו כאות נ', ושו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קנה בדעתם; קול הרמ"ז אות ז; עי' חזו"א או"ח סי' יב ס"ק א. וכ"ה בצילום כת"י של ס' תקון תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' 39, וכ"מ באלפא ביתא אחרון שם, ועי' כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח, ויראה"ש סי' שצט, וס' תמונת האותיות ח"א אות ע וקובץ בית אהרן וישראל קסה עמ' תכג.
- ↑ עי' שבט הלוי שם בדעת הלבוש שבציון 9. ועי' חזו"א שם בד' הר"ן שבת קג ב.
- ↑ עי' ציון 42 ואילך.
- ↑ עי' ראשונים דלהלן, ומקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו א צורת אות ע ס"ק י.
- ↑ תקון תפילין אות ע בקובץ ספרי סת"ם עמ' קלט, ועי' צורתו שם עמ' 39; אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רב ורלז; עי' אלפא ביתא אחרון שם: בשיפוע; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; לבוש או"ח שם צורת אות ע; שו"ע הרב שם אות ע; משנת סופרים שם אות ע.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רב; לבוש שם; משנת סופרים שם.
- ↑ תקון תפילין שם; אלפא ביתא שם עמ' רלז; עי' אלפא ביתא אחרון שם; האגור שם; מקנה אברהם שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
- ↑ עי' הגהות ברוך שאמר אות פז קובץ ספרי סת"ם עמ' קמא.
- ↑ מקדש מעט שם.
- ↑ כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ז; אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רב ורלז ורמט ורנה; אלפא ביתא האחרון שם עמ' רעו; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; לבוש או"ח לו א צורת אות ע; שו"ע הרב שם ס"ב דעה ראשונה; משנת סופרים שם.
- ↑ שו"ע הרב או"ח סי' לו אות ע; מצת שימורים שער תפילין צורת האותיות. ובציונים שם מובא שכ"ה בשעה"כ דרושי התפילין דרוש ב, ופע"ח שער התפילין פ"י, ומצת שמורים הל' תפילין בצורת האותיות, ומשנת חסידים מסכת תקון תפילין פ"א אות י, ועי' שו"ת צ"צ או"ח סי' יח ס"א. ועי' להלן בכתב הספרדי.
- ↑ עי' צורת האותיות הפסולות לר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין שנדפסה בסוף סדר הגט לר"י מרגלית מהד' מכון י - ם עמ' רצב ורצה; עי' משנת סופרים שם שעה"צ ס"ק ה. אם עשאה כוי"ו הפוך עי' ארץ צבי ח"ב ענינים שונים סי' ט.
- ↑ כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ז, הובא בברוך שאמר אות פז (שם עמ' קמ); אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רב ורלז; לבוש או"ח סי' לו ס"ב צורת אות ח; משנת סופרים שם. ועי' כתרי אותיות שם שהוא ע"פ הכתוב משלי ד כה: ועפעפיך יישרו נגדך.
- ↑ עי' צורת האותיות לר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין שנדפסה בסוף סדר הגט לר"י מרגלית מהד' מכון י - ם עמ' רצב ורצד; עי' אמרי שפר בתיקונים והשמטות לכלל ה סי' א, נד' בילקוט צורת האותיות עמ' 495.
- ↑ כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ז, הובא בברוך שאמר אות פז (שם עמ' קמ); אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רז; האגור הל' תפילין סי' פה.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל עמ' רז. ועי' האגור שם: ממש כאות זיי"ן, ועי' מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.
- ↑ עי' להלן.
- ↑ האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.
- ↑ לבוש או"ח סי' לו ס"ב צורת אות ח; משנת סופרים שם.
- ↑ כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ז (ועי' מנחת סולת שם), הובא בברוך שאמר אות פז (שם עמ' קמ); אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רב. ועי' אלפא ביתא אחרון שם עמ' רעו, שיעמוד באמצע הקו ההולך מימין לשמאל.
- ↑ כתרי אותיות שם, הובא בברוך שאמר שם.
- ↑ מלאכת שמים דלהלן.
- ↑ שו"ת ריב"ש סי' קכ; עי' טוש"ע או"ח לו ב; שו"ת מהרי"ק שורש סט; מלאכת שמים כלל כו חכמה צורת אות ע. לראות תרוה"ד סי' רל ורלו.
- ↑ מלאכת שמים שם.
- ↑ לבוש או"ח לו ב.
- ↑ מור וקציעה סי' לו דעה א.
- ↑ מור וקציעה שם דעה ב.
- ↑ רבא מנחות כט ב; טוש"ע או"ח לו ג, ועוד. וע"ע כתיבת סת"ם כסדרן ציון 340 ואילך, אם אין צריך לכתוב התגין כסדרן.
- ↑ ברייתא שבת קג ב, ורש"י שם ד"ה אלפין.
- ↑ עי' ציון 72 ואילך.
- ↑ רש"י שם בביאור הברייתא שם. ועי' רשב"א שם, ועוד, שדחו שפשוט שאין להחליפם, ופירשו כוונת הבריתא בע"א.
- ↑ ציון 44.
- ↑ ע"ע אותיות: אותיות גדולות וקטנות.
- ↑ דברים ו ד. עי' זוהר תרומה קס ב, ועוד; מסורה גדולה ריש בראשית וריש דברי הימים, ומסורה קטנה דברים שם; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; קרית ספר למאירי מאמר ב ח"א; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים. ועי' כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח ורמב"ם תפילין פ"ב ה"ו וטור או"ח לו, שכן כותבין בפרשיות של תפילין (ועי' רמב"ם שם במהדו' פרנקל ובשינויי נוסחאות שם, שיש שאין גורסים כן).
- ↑ תהילים יח נ. מחז"ו עמ' 684.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ איכה ג לו. מסורה גדולה ריש ויקרא; מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפא; מחז"ו עמ' 684; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ ע"ע אותיות: אותיות משונות.
- ↑ ספר תגין. ועי' תו"ש כרך כט עמ' פ בגי' השונות, ושם עמ' קסט וקעג בציורו.
- ↑ ספר תגין. ועי' תו"ש שם ושם.
- ↑ ספר תגין. ועי' תו"ש שם ושם.
- ↑ עי' מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעה, וקרית ספר לרוקח בסוה"ס, ותו"ש שם עמ' קסט - קעג.
- ↑ עי' ס' יצירה פ"ב מ"ג; עי' זוהר לך לך דף פ א בסתרי תורה, ועוד.
- ↑ עי' ראה"ע שמות ג טו, ובס' יסוד מורא שער יא; עי' מגן אבות לרשב"ץ ח"ג פ"ד עמ' 369.
- ↑ עי' מגן אבות שם; מג"א או"ח סי' נג ס"ק טו, וכעי"ז בפרישה או"ח סי' קכח מה: העי"ן צריך לקרות בחיתוך יותר מאל"ף.
- ↑ מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש מוצא האותיות.
- ↑ ראה"ע שם ושם; מגן אבות שם. ועיי' ראה"ע שם ושם ומגן אבות שם, שע"כ הגויים לא יכולים לבטאה, ועי' שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' מ.
- ↑ ברייתא מגילה כד ב ועי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
- ↑ ברכות לב א.
- ↑ ט"ז או"ח סיק קכח ס"ק ל.
- ↑ מגילה שם; רמב"ם תפילה פ"ח הי"ב; שו"ע או"ח נג יב. ועי' משנת אברהם על ס' חסידים סי' תכג, שהוא דוקא כשיש במבטא שלהם אל"ף ועיי"ן אלא שמחליפים ביניהם, אבל במי שאין במבטא שלהם הבדל ביניהם, מורידין אותם לתיבה, ובט"ז שבציון 84 לא נ' כן.
- ↑ רש"י מגילה שם ד"ה מפני. ועי' פרישה או"ח סי' קכח מה.
- ↑ תוס' ב"מ פו א ד"ה אחתינהו; פר"ח או"ח שם; טו"א מגילה שם. ועי' מ"ב שם ס"ק לח בד' הפני משה ירושלמי שם.
- ↑ מגילה שם; רמב"ם נשיאת כפים פט"ו ה"ב; טוש"ע או"ח קכח לג. וע"ע נשיאת כפים.
- ↑ במדבר ו כה.
- ↑ רש"י מגילה שם.
- ↑ שו"ת רדב"ז ח"א סי' שצד; מ"ב סי' נג ס"ק לז.
- ↑ שו"ת רדב"ז ח"א סי' שצד; עי' ט"ז או"ח סי' קכח ס"ק ל; מ"א או"ח שם ס"ק מו.
- ↑ עי' ציון 75. ט"ז שם.
- ↑ ציון 65 ואילך.
- ↑ רבינו בחיי דברים כא יד.
- ↑ יואל ד יא.
- ↑ רמב"ן דברים ב כג; ס' מקנה אברם לר' אברהם די בלמש תמורת האותיות. ועי' רמב"ן שם שמציין עוד מקומות.
- ↑ ע"ע אותיות וע' גימטריא.