שעת הדחק אינה ראיה

דבר שנעשה בעת מצוקה או במצב של הכרח באין אפשרות אחרת, אין להביא ממנו ראיה למקרה אחר שאינו כזה.
הסיבה לכך היא, לפי שבשעת הדחק ישנם הוראות מיוחדות, שאין כוחן יפה למצב רגיל.
לדוגמא: כראיה נגד דעת חכמים הסוברים כי לולב היבש פסול, הביא ר' יהודה מעשה: "אמר ר' יהודה מעשה בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן" - ומכאן הוכחה שלולב היבש, כשר. על ראייתו זו השיבו לו חכמים: "משם ראיה? שעת הדחק אינה ראיה" (שכן בני כרכין דרים במקום שאין דקלים מצויים שם).