ברכת שהכל נהיה בדברו
|
ברכת שהכל היא אחת מברכות הנהנין שבה מודים לה' שה' אמר ונהיה.
מקור
במשנה מובא כי על מאכלים שאין גידולם מהאדמה יש לברך שהכל "עַל דָּבָר שֶּׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהִיא מִין קְלָלָה - אֵין מְבָרְכִין עָלָיו". הגמרא, מביאה דוגמאות נוספות לדין זה וקובעת כי גם על בשר בהמה, חיה, עוף ודגים, וכן על ביצים, חלב וגבינה מברכים שהכל.
כמו כן, הגמרא ברכות מ ב קובעת כי גם מאכלים הנאכלים בשעת הדחק או שלא כדרכם מברכים שהכל "על הפת שעיפשה ועל היין שהקרים, ועל התבשיל שעבר צורתו אומר: שהכל". הגמרא מוסיפה כי גם על פטריות וכמהין מברכים שהכל, מכיוון שאין הם יונקים את חיותן מהאדמה.
במקור אחר, הגמרא בבא בתרא צו ב מביאה כי גם על משקאות שנעשים מצמחים מברכים שהכל "תנו רבנן: אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו".
במשנה [1] כתוב שאם מישהו בירך שהכל על דבר שלא מברכים עליו שהכל יצא והרמב"ם מפרש [2] שהכוונה ששהכל פותר אפילו את הפת והיין ור"ע מברטנורא מסכים אם הרמב"ם וגם כותב שעדיף מתחילה לברך את הברכה הנכונה ולא שהכל[3].
הערות שוליים
- ↑ משנה, מסכת ברכות, פ"ו, ב'.
- ↑ פירוש הרמב"ם על משנה, ברכות פ"ו, ב'.
- ↑ ברטנורא שם.