יש בילה

שני דברים המעורבים יחד, אנו אומרים שוודאי נבללו יפה זה בזה, במידה שווה לפי כמותם.

לדוגמא: פול המצרי שנזרע כדי לאכול את זרעו, שדינו להתעשר לפי זמן השרשתו, והשריש מקצתו לפני ראש השנה ומקצתו לאחר ראש השנה - יש אומרים שצריך לטרוח ולעשר מן החדש לחוד ומן הישן לחוד, לפי ש"אין תורמין מן החדש על הישן ומן הישן על החדש", ויש אומרים שאין צריך לטרוח ולעשר מן החדש לחוד ומן הישן לחוד, אלא הרי זה צובר מהזוויות שבגורן לאמצעה ומערבבם יפה, ונמצא תורם ומעשר מן החדש שבה על החדש שבה ומן הישן שבה על הישן שבה, לפי ש"יש בילה", ואנו אומרים שוודאי נבללו יפה זה בזה ויש משניהם בתוך המעשר לפי חשבון.

לדעת שמואל, "לכל אין בילה חוץ מיין ושמן". לדעתו, רק דבר לח נבלל יפה ולא דבר יבש.