קטגוריה:פרשנות התנ"ך (דרשני)

ספר הזוהר: בֹּא רְאֵה, כָּתוּב וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. הַפָּסוּק הַזֶּה הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, אֲבָל זֶה בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁל אָבִיו, בַּעְלָהּ שֶׁל שְׁלוֹמִית הָיָה. וְכֵיוָן שֶׁבָּא עָלֶיהָ אוֹתוֹ הַמִּצְרִי, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, שָׁב לְבֵיתוֹ וְיָדַע אֶת הַדָּבָר, נִפְרַד מִמֶּנָּה וְלֹא בָא עָלֶיהָ. וְנָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְהוֹלִיד אֶת זֶה, וְנִקְרָא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְהָאַחֵר בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית. אִם הֵם רָבוּ כָּאן יַחַד, מָה רוֹצֶה כָּאן הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ? וְלָמָּה קִלֵּל אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ?

תיקוני הזוהר: וּמִיָּד שֶׁלֹּא הִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל קַיִן, וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיֹּאמֶר יהוה לְקַיִן לָמָּה חָרָה לָךְ שֶׁלֹּא מִתְקַבֵּל קָרְבָּנְךְ? אִם תֵּיטִיב מַעֲשֶׂיךְ בְּגִלְגּוּל - שְׂאֵת לְךְ בָּעוֹלָם וְתִתְקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה, וְאִם לֹא - לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּאן לֹא צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת הַסּוֹד מַה זֶּה שְׂאֵת, וְלֹא בָאנוּ לִדְרשׁ בַּפָּסוּק הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁשְּׂאֵת זֶה הוּא מַשָּׂא, וּבְהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת שְׂאֵת הוּא אֵשֶׁת. כָּאן רָמַז שֶׁעָבַר עַל וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךְ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךְ כוּ', שֶׁבָּא עַל תְּאוֹמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, וְזֶהוּ וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל, קָם עַל תְּאוֹמָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ הָרַג אֶת בַּעְלָהּ, כְּמוֹ הַמִּצְרִי, וְסוֹד הַדָּבָר - וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וְאָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים מַה זֶּה וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה? אֶלָּא רָאָה מֶה עָשָׂה בַּבַּיִת וּמֶה עָשָׂה בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, הִסְתַּכֵּל אִם הָיָה בּוֹ מִצַּד הַטּוֹב, שֶׁלִּפְעָמִים נִפְרָד טוֹב מֵרָע, וּמִשָּׁם הֵם הַגֵּרִים, וּמִשּׁוּם זֶה הִסְתַּכֵּל מִכָּל צַד עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא וְלֹא רָאָה שָׁם גֵּר שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי.

פרקי דרבי אליעזר: רבי יוסי אומר היו המצריים מטמאים את ישראל ואת נשיהם עמם תדע לך שבן בנו של דן נשא אישה משבטו ושמה שלומית בת דברי ובאותו הלילה באו עליה נוגשי פרעה והרגו לבעלה והרתה והכל הולך אחר הזרע אם מתוק למתוק ואם מר למר וכשיצאו ישראל ממצרים התחיל מחרף ומגדף שנאמר ויקוב בן האישה הישראלית את השם ויקלל

נשים לב שבפרקי דרבי אליעזר המוזכר למעלה נאמר שהנוגש המצרי קודם כל אנס את שלומית בת דברי ואחר כך הוא הרג את בן בנו של דן בעלה של שלומית בת דברי ומפה אנחנו מבינים שמה שנאמר בתיקוני הזוהר המוזכר למעלה מסתדר עם מה שנאמר בפרקי דרבי אליעזר המוזכר למעלה כי בתיקוני הזוהר המוזכר למעלה נאמר קם על תאומתו ואחר כך הרג את בעלה כמו המצרי כלומר שהמצרי עשה בדיוק כמו קין קודם כל הוא אנס את שלומית בת דברי ואחר כך הוא הרג את בן בנו של דן בעלה של שלומית בת דברי חשבתי לחדש גם שמה שנאמר בספר הזוהר המוזכר למעלה מסתדר גם עם פרקי דרבי אליעזר המוזכר למעלה כלומר שלאחר שבן בנו של דן התחתן עם שלומית בת דברי הנוגש המצרי הוציא את בן בנו של דן לעבודת הפרך ואז הנוגש המצרי אנס את שלומית בת דברי ואז בן בנו של דן חזר לביתו והתברר לו שהנוגש המצרי אנס את שלומית בת דברי ואז בן בנו של דן גירש את שלומית בת דברי ואז הוא התחתן עם אישה אחרת ואז לאחר שבן בנו של דן התחתן עם אישה אחרת הנוגש המצרי הוציא שוב את בן בנו של דן לעבודת הפרך ואז התברר לנוגש המצרי שבן בנו של דן יודע מזה שהוא אנס את שלומית בת דברי ואז הנוגש המצרי הרג את בן בנו של דן רק שהפעם הנוגש המצרי לא אנס את אשתו השנייה של בן בנו של דן אלא אותו ילד שנולד לאשתו השנייה של בן בנו של דן הוא הבן של בן בנו של דן